משפט יומי 18 במאי

"האמיני שאת יכולה להיות בהימנעות. את תהיי. האמיני שאת יכולה לזכות בשפיות הדעת, בשלוות נפש ובחופש לחיות את חייך כפי שאת רוצה. כל הדברים האלה אכן יהיו. האמיני שתחלימי. זה יקרה."
–    להיום, ע' 354

כדי להאמין שמשהו, הנראה לנו כבלתי-אפשרי, יתקיים, נדרש זינוק של אמונה. מתנות ההימנעות, החופש מאכילת-יתר כפייתית, השלווה והשפיות הנובעים מעבודה בתוכנית, נראות לחדש בתוכנית, או למי ששרוי בנפילה, כחלומות בעלמא. האמונה דורשת ממני להמשיך לעשות מה שפועל, ויהי מה. לפעמים דרושים ימים, שבועות, חודשים ואפילו שנים, עד שאני נוכחת לדעת ומרגישה שזכיתי ב"זה". וכאשר אני אכן "זוכה בזה", אינני מצליחה לשמור עליו, כי ה"זה" משתנה כל הזמן.
התקווה והאמונה שהדברים ישתפרו אינם מצרך מוחשי שאפשר לקנותו; עליי להיות ראויה להם. אני מאמינה שכל אחד יכול להיות בהימנעות, להחלים, ולהגשים את החלומות שלנו. אנחנו מקבלים מה שאנחנו מצפים לו, לכן "צפו לנסים". כולנו בגדר נס.