משפט יומי 4 במאי

"כלאלה שחוו את הכאב של אכילה כפייתית, ורוצים להפסיק, מתקבלים כאן בברכה".
–    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 105

כשהתוודעתי לראשונה לתוכנית או.איי., הייתה מחשבתי נתונה בעיקר למשקל. יותר מכול רציתי להיפטר מן המשקל העודף שלי במהירות רבה ככל האפשר. באתי לפגישות באופן בלתי-סדיר, דיברתי עם חברים מעטים בלבד.

הייתי יורדת כמה קילו ואז הייתי עוזבת את התוכנית לזמן-מה. שנים לאחר מכן, כשהייתי כבר בהימנעות, נזכרתי כיצד הרגשתי באותן פעמים – לא הייתה לי כל שאיפה להפסיק לאכול באופן כפייתי. לעומת זאת, רציתי לעשות דיאטה. לא התייחסתי ברצינות להצעות שקיבלתי. המסורת השלישית מהווה דוגמה לחוסר-היכולת שלי להקלוט את התוכנית הזאת. רציתי לרדת במשקל ורציתי ליהנות מכך, מבלי שאעמול למען דברים אלה. כיום, כשאני רואה חדשים שנאבקים בתוכנית כפי שקרה לי, אני מנסה להפגין חמלה כלפיהם ולקבל אותם, כמו אלה שעשו זאת לפניי.