משפט יומי 25 באפריל

"אם ההימנעות איננה במקום הראשון, עלולים לאבד אותה. כל דבר שמפריע לה חייב להיעלם."
–    אכלני-יתר אנונימיים, מהדורה שנייה, ע' 46

לעתים קרובות, כשאני קוראת את המשפט הזה, אני מתקוממת. רגע, אני חושבת. אלוהים מינה לי תפקידים רבים בחיי. אני אשת-איש, אם, אחות, חברה, עובדת. אני צריכה לנהל בית, לתאם עניינים משפחתיים, לקיים משרה. אני משוכנעת שזהו רצון אלוהים עבורי, שאשתמש במרץ, בזמן ובכישורים שלי כדי למלא את ההתחייבויות האלה. אם ההימנעות תעמוד במקום הראשון, היא עלולה לבוא על חשבון פעילות חשובה אחרת. אם אתפלל ואעסוק במדיטציה בבוקר, הילדים שלי יצטרכו להכין לעצמם את ארוחת הבוקר.

אם אלך לפגישה בצהריים,  לא אוכל לטפל בסידורים למשרד בעת הפסקת הצהריים שלי. אם אקצה זמן אחרי העבודה להתקשר למאמנת שלי ולקבל שיחות ממאומנות, ייתכן שבעלי ייאלץ להתחיל בהכנות לארוחת-הערב.

במשך השנים שלי בתוכנית הגעתי להבנה, שאם לא אעשה את הפעולות הללו, התומכות בהימנעות שלי ומתחזקות אותה, אני עלולה לאבד אותה. אם זה יקרה, אהפוך לאדם מעורר חמלה, דוחה ואומלל, כפי שהייתי לפני שבאתי לאו.איי. משפחתי האוהבת והחברים שלי זוכרים אותו אדם, והם משתתפים איתי ברצון במילוי המטלות, כך שהדבר משחרר אותי לעסוק בפעולות של התוכנית, שמתחזקות את ההימנעות שלי.

כולנו מחבבים יותר אותי בגירסה החדשה מאשר בזו הישנה. מי יתן ואלוהים יברך אותם ואותי, בעוד אני ממשיכה לראות בהימנעות את הדבר החשוב ביותר בחיי. ללא הימנעות אין לי חיים.