משפט יומי 24 באפריל

"כדי לקדם את החלמתנו האישית, אנו מטפחים את הגישה של הענווה המרומזת במסורת השתים-עשרה. כאשר אנו ממשיכים לצמוח רוחנית, אנו מתחילים לאבד את הרצון ליוקרה באו.איי. ובתחומים אחרים בחיינו."
–    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 165

אני מטפחת ענווה כדי לקדם את ההחלמה שלי.  כשהגעתי לאו.איי., הייתי מתבלבלת בין ענווה להשפלה. ולי כבר הייתה מספיק השפלה בחיים! לא רציתי בכך יותר ולא הייתי זקוקה לכך. במשך השנים, למדתי שהענווה שונה מן ההשפלה. ענווה פירושה הוא שאני מכירה בכך שאינני מצליחה בכך לבדי.

פירושה הוא שאני יודעת שיש אלוהים, ושזה לא אני! פירושה שאני מייחסת את ההצלחה לתוכנית, לתהליך העבודה בשנים-עשר הצעדים ולכוח העליון שלי, שעושה עבורי מה שלא הייתי יכולה לעשות בכוחות עצמי. כשאני זוכה להכרה באו.איי. או בתחומים אחרים בחיי, אני מודה לאל בלבי, משום שאני יודעת שרק באמצעותו הגעתי לאותו הדבר שאני זוכה להכרה עבורו.