משפט יומי 22 באפריל

"רבים מאיתנו מוצאים שהקבלה והאמון ללא-תנאי הנובעים מן האנונימיות, פותחים אותנו האחד לשני בדרכים שלא חווינו קודם."
–    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 163

"איך אוכל לחלוק דברים שמעולם לא חלקתי עם אחרים? אף פעם לא סיפרתי זאת לאיש." אלה היו מחשבותיי כשהתחלתי ללמוד על הצעדים ועל הכלים של התוכנית הזאת. האנונימיות סיפקה לי את התשובה. היא הבטיחה שהמאמנת שלי או חברה מאו.איי. לא תחזור על מה שחלקתי איתן. יכולתי לתת אמון, משום שהאמון טבוע במהות האנונימיות.

כשחלקתי עם אחרים את "הסודות העמוקים, האפלים" שלי, ידעתי הקלה. כמו כן חוויתי מתן אמון באדם אחר, וגיליתי שהיא נותנת בי אמון מצדה. היות שהמאמנת שלי חלקה איתי חלק מן הניסיון שלה, ידעתי שאינני לבד ולא ייחודית. היה עליה לבטוח באנונימיות, ולבטוח בי, על מנת לחלוק בדברים אלה עמי.

השיתוף האינטימי הזה יצר חברויות שעדיין קיימות כיום. אני יכולה לומר כל דבר לחברה שאני בוטחת בה או למאמנת שלי, ללא חשש. הקבלה הבלתי-תלויה-בדבר, האהבה והאמון מאפשרים לי להיפתח ולהחלים.