משפט יומי 21 באפריל

"לפעמים אנחנו מכזיבים, ואיננו מהווים כל מה שיכולנו להיות, ולפעמים איננו נמצאים במקום כדי לתת לך כל מה שאת זקוקה לו מאיתנו. קבלי גם את החסרונות שלנו. החזירי לנו אהבה ועזרה. כאלה אנחנו, האנשים באו.איי. – לא-מושלמים אך בתהליך התקדמות. הבה נשמח יחד בהחלמתנו…"
–    אכלני-יתר אנונימיים, מהדורה שנייה, ע' 4

העובדה שהיינו באו.איי. זמן רב, ושעבדנו קשה בתוכנית של או.איי. במשך שנים רבות, איננה מהווה ערבות לקדוּשה. בדרך כלל נוכחתי לדעת שהמשפטים הללו מהווים עזרה, כשהייתי צריכה לכפר על כך שלא הייתי זמינה למישהו הסובל כמוני.

המילים הללו אינן רק מהוות גישה העוזרת לכַפֵּר, הן גם עוזרות לי לשמור על ענווה אמיתית. לא משנה כמה זמן הייתי באו.איי., אני אכלנית-יתר כפייתי.

אני כה אסירת-תודה על ההחלמה שלי, עד שאני מוכנה לעזור בשמחה ככל יכולתי; אבל אם אינני עוזרת, הרי שגם אני זקוקה לעזרה.