משפט יומי 18 באפריל

"כאשר אנו ממקדים את דיונינו בעקרונות הגלומים בשנים-עשר הצעדים ובשתים-עשרה המסורות,  כאשר אנו מתחלקים בדרך בה מצאנו את הפיתרון לבעיות האכילה שלנו באמצעות יישום עקרונות אלה, אנו מגלים שאנו נושאים את המסר לאלה שעדיין סובלים, וגם לעצמנו. לא חשוב כמה החלמנו, אנו עדיין זקוקים לשמוע את המסר של או.איי."
–    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 117

כקבוצה, המטרה העיקרית שלנו היא לשאת את "הבשורה הזאת" לאלה שעדיין סובלים. מהי הבשורה הזאת שאני רוצה להעביר? אני רוצה להעביר את בשורת התקווה, משום שזה מה שאחרים העניקו לי. כשהגעתי לאו.איי., לא הייתה לי תקווה.

אלה שהגיעו לפני, שיתפו אותי לעתים בבעיותיהם ותמיד שיתפו אותי בפיתרונות שלהם, שאותם מצאו בצעדים, במסורות ובכלים של התוכנית שלנו. לעתים קרובות חשתי קשר לבעיה, ותמיד הרגשתי את התקווה שבפיתרון. כשגדלתי בתוכנית, גם לי היה מה לחלוק עם אחרים.  תכופות, אני מגלה שמה אני חולקת עם הקבוצה, הוא בדיוק מה שאני זקוקה לשמוע.

כן, אני בהחלט נושאת את הבשורה לעצמי. וכאשר אני עושה זאת, אני מזכירה לעצמי את התקווה שמצאנו בפיתרון המשותף לנו.