משפט יומי 20 במרץ

"כשאנו מסיימים את צעד חמש, אנו עשויים לחוש רגשות רבים, ביניהם ענווה, התרוממות-רוח והקלה."

–          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 41

אחרי שסיימתי את צעד חמש, רבים מן הפחדים שלי פחתו, הגישה שלי לדברים השתנתה, והוטרדתי פחות עקב הפגמים שלי. עצם העובדה ששיתפתי אדם, שנתתי בו אמון, בפגמים שלי, הביאה לי את השינויים האלה. האמנתי שאין לי הרבה מן המשותף עם אחרים, עקב הצד האפל יותר של רגשותיי. אחרי שעשיתי את צעד חמש, הרגשתי יותר כחלק מן העולם הזה. זו הפעם הראשונה שיכולתי לראות את מאבקיהם של אחרים ולמצוא בלבי חמלה כלפיהם. איננו טובים או גרועים יותר זה מזה. כולנו ראויים ליהנות מן הספק, לא כן?

עבודה רבה עמדה בפניי, אבל אחרים כבר שרטטו את מפת הדרכים, ואני השתניתי והייתי מוכנה לבקש הנחיות. כשנפל מחסום הבושה, דרכי כבר לא נראתה כה שוממה, ולא שופעת בדידות.

"אלי, תן לי את הנכונות לראות את הפגמים שלי בתור אמצעי להתקרב לאחרים ואליך."