משפט יומי 16 במרץ

"חלק מאיתנו לא האמין באלוהים. איבדנו את התקווה למצוא פיתרון לבעיתנו, אם פירוש הדבר היה [שעלינו] 'למצוא אלוהים'."
–    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 10

נמנעתי מלבוא לחדרים הללו, בפירוש משום שלא התכוונתי לעסוק בעניין של אלוהים. באתי לכאן מפני שרציתי, בכל הפשטות, לשלוט בבעית המשקל שלי. הייתי אגנוסטית מושבעת; עבורי לא הייתה כלל משמעות לשאלה, האם האלוהים קיים או לא.

במשך חודשים אחדים היה עליי "לעשות כאילו". רק כאשר בחנתי את ההתנסות שלי באו.איי., והבנתי שהכוח העליון שלי הוא שהיה המניע הראשי בהחלמה שלי לאורך כל הדרך, הבנתי שפיתחתי יחסים ממשיים עם כוח עליון.

רק כאשר נעשיתי מודעת לכל הדורונות שקיבלתי, ביקשתי לדעת מי נתן לי אותם. איזו הבנה מרעישה: המתנות היו אלוהיות ללא-ספק, ומכך נובע שגם הנותן היה מוכרח להיות אלוהי.