משפט יומי 14 במרץ

"אחד ההבטים של התוכנית הזאת שמחזיק אותנו כאן, הוא ההבטחה להחלמה קבועה מהמחלה המבלבלת הזאת."
–    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 67

יום אחר יום אני מודה בחוסר-האונים שלי לגבי האוכל, ולגבי כל דבר אחרי בחיי. כשאני מוסרת את חוסר-האונים שלי לאלוהים, אני מסכימה לקבל עזרה. אני מבקשת מן הכוח העליון שלי להראות לי מהו רצונו עבורי, וכן יכולת להתרכז בהחלמה.
כשאני קוראת בספרות שנים-עשר הצעדים, זה מזכיר לי שאני לוקה במחלה, וכי יש ביכולתי להחלים, יום אחד בכל פעם. התוכנית מלמדת אותי שעליי להתחייב לעבוד ולחיות ברוח הצעדים. לשמור על ההימנעות, למסור דין-וחשבון למאמנת שלי, לתת שירות, ולכפר על מעשיי – אלה הם חלק מן הפעולות שבזכותן אני בהימנעות. כשאני מקיימת את המחויבויות הללו מדי יום ביומו, אני זוכה להבראה, לאושר, לשמחה ולחירות שחמקו ממני לפני התוכנית.
אני אסירת-תודה לאלוהים, למשפחתי, למשפחת-או.איי. שלי ולכל אלה אשר אוהבים אותי ללא-תנאי, על העזרה שהגישו לי, בהפיכתי לאישה שאני אמורה להיות. החלמה מתמדת היא דבר אפשרי, ואני ראויה לקבלה.