משפט יומי 11 במרץ

"… אכילה כפייתית היא מחלה, ולא ניתן לשלוט בה על ידי כוח-רצון. אף לא אחד מאיתנו בחר בהפרעה הזאת…"
–    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 1

אני מרגישה חירות לשמע הרעיון הזה. אינני אחראית לכך שאני לוקה במחלה. יותר אין לי צורך להלקות את עצמי על כך שאני אכלנית-יתר כפייתית. אף כי רבים מחבריי נשבעים לי שכוח-הרצון הוא התשובה לבעיות המשקל שלהם, הוא לא עושה שום דבר בשביל המחלה שלי.

השימוש בכוח-הרצון נגד ההתמכרות הזו, הוא כמו השימוש באנטיביוטיקה נגד וירוס. זה כלל אינו משפיע.
הדבר שדווקא מצליח להילחם נגד המחלה הזאת, זה עבודת הצעדים. כשאני באמת עושה אותם, אני מחלימה מבחינה רוחנית, רגשית וגופנית. ואז יש ביכולתי להאמין מכל הלב, במה שצעד אחד אומר לי: אינני אחראית למחלה הזאת.

אינני חלשה עקב חוסר בכוח-רצון. אני חזקה משום שאני נלחמת נגדה; וכאשר הכוח העליון שלי עומד לצדי, אין דרך שהמחלה תוכל לנצח.