משפט יומי 10 במרץ

"אנו מוצאים שלעתים קרובות מוביל אותנו הכוח שלנו דרך הטעויות שלנו."
–    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 99

אילו הדברים היו מתנהלים כרצוני, הייתי הולכת תמיד בנתיב סלול וישר, שיוביל אותי הישר אל מטרותיי. לכוח העליון שלי יש דעה שונה, כמדומה. אף כי הנתיב של שנים-עשר הצעדים מסומן היטב, אני תמיד יורדת ממנו ומשוטטת בשביל מתפתל העובר בשטח מפתיע. מסירה של רצוני וחיי להשגחת אלוהים כפי שאני מבינה אותו, פירושו שאני מפסיקה לדרוש מעצמי, מאחרים, מהחיים, שיהיו מושלמים. במקום זאת אני נרגעת ונהנית מן הנוף הנשקף אליי מן הסטיות המוזרות בדרכי. ייתכן שאחוש אבודה ומבולבלת, אבל אלוהים מכיר את הדרך.

לפעמים אני מנסה לעשות קיצורי-דרך, ובסופו של דבר פוגעת בעצמי ובאחרים. אז אני מכפרת על כך וחוזרת אל הדרך. ההסתבכויות שלי מלמדות אותי, אלו נתיבים מובילים למבואות סתומים, וכך אני יכולה להימנע מהם בעתיד. אני שוגה פעמים רבות, אבל אינני יכולה להפסיד באמת, כל עוד אני חוזרת שוב ושוב אל החברותא של או.איי. ואל שנים-עשר הצעדים.