משפט יומי 23 בפברואר

"רק להיום תהיה לי חצי שעה רק לעצמי. אנסה להירגע משך אותה שעה,  ואנסה לפעמים לבחון באור חיובי יותר את חיי."

–    רק להיום

כשהייתי חדשה באו.איי. המאמנת שלי הציעה שאקדיש לאלוהים לפחות את חמש-עשרה הדקות הראשונות בכל בוקר, ובכך לבצע את צעד אחת-עשרה. היא אמרה שאם אעשה זאת, אלוהים ייטול על עצמו את האחריות ליתר היום, כולל ההימנעות שלי. עשיתי את המינימום הזה, וחיי השתפרו. עד מהרה התברר שאני זקוקה לנכונות לעשות יותר מאשר את המינימום – בכל הבט של ההחלמה שלי. כתוצאה מכך למדתי להמשיך את צעד אחת-עשרה מאותו פרק-זמן מקודש של הבוקר, וליישמו בכל הבט של היום: עריכת קניות, עבודה, בישול, אכילה, ואפילו עמידה בתור במשרד הדואר.
ככל שאנו עושים יותר, כך אנו מקבלים יותר . כשהתחלתי ליישם עקרונות רוחניים בכל ענייניי, כמיטב יכולתי, התחילו לקרות לי נסים של החלמה. אז נעשיתי להוטה לנסות כל דבר שהמאמנת שלי והספר הגדול הציעו לעשות.

ההימנעות נעשתה קלה, ואני רעבתי לחיים מבוססים על עקרונות. הנסים המשיכו לקרות ומעולם לא פסקו. זה באמת פועל כשאנו פועלים לקראתו!