משפט יומי 21 בפברואר

"באו.איי. אנו לומדים שההחלמה שלנו באה לנו באמצעות עקרונות התוכנית, ולא באמצעות האישיות."


–    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 164

מלמדים אותנו, בעזרת פעולות אוהבות של טקט וטוב-לב בנסיבות קשות, שכתוצאה מעשיית שנים-עשר הצעדים ושמירה על ההימנעות, אנו מקבלים הרבה יותר מאשר גוף בממדים נורמליים.
מאחר שההחלמה באו.איי. היא מסע לשינוי האישיות, עימותים עם אחרים הינם מחויבי-המציאות, ולעתים קרובות הם בלתי-נמנעים. הבושה וההערכה העצמית הנמוכה הכוססים בנו לאחר מעשה, הם קולה של המחלה שלנו, הקוראת לנו לחזור אליה.
כיום אני יכולה לראות במחלוקות שלי עם אחרים, הן האישיות והן הפילוסופיות, הזדמנויות לזהות את התגובות האוטומטיות שלי לעולם שבו אני חיה, ולהתגבר עליהן. אני יכולה לשאת את הרגשות ולהתרחק מן הפיתוי – לקצר את חוסר-הנוחות שלי על ידי דיבור או התנהגות בלתי-הולמים, מתוך ידיעה שפיתרון כזה לטווח קצר, איננו מצליח אצל מישהו כמותי.
אני מתפללת לכך שתמיד אוכל לבקש את עזרתו של אלוהים בכינון יחסים הרמוניים עם אחרים, מתוך ידיעה שההימנעות שלי עשויה להיות תלויה בהיענותי לחיים ברגע זה. העקרונות של או.איי. יובילו אותי תמיד בכיוון זה.