קולות של החלמה

מקראה יומית

במשך שלוש שנים יצאה קריאה לכל החברים בחברותא של או.איי. ברחבי העולם, לקבץ ציטוטים מתוך ספרות או.איי. שסייעו להם בעבודת התוכנית, ולהעלות הרהורים לגבי האופן שאמירות אלה ממשיכות להוות לגביהם השראה בהחלמה שלהם.

למעלה משמונה מאות התבטאויות אישיות של ניסיון, כוח ותקווה התקבלו, ומתוכן נבחרו, על ידי עמיתים חברי או.איי., 366 שנכללות במקראה היומית הזאת. מקורותיהם של הציטוטים הם הספרות שאושרה על ידי חבר הנאמנים והוועידה העולמית כגון שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, להיום, הימנעות, כלים להחלמה ומעבר לחלומות הפרועים ביותר שלנו.

קולות ההחלמה הללו אינם מייצגים את או.איי. בכללותו; הם נכתבו על ידי חברי או.איי. ולמען חברי או.איי. בתור מתן שירות אוהב.

בכל יום בשנה תוכלו למצוא את המשפט היומי בעמוד הבית של האתר. במדור זה תוכלו לקרוא את כל המשפטים שכבר פורסמו.

1 בספטמבר

"כשאנו מסיימים את הכפרה על מעשינו, אנו חשים  קרובים יותר לכוח העליון שלנו מאשר אי-פעם בעבר." -    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 65 שרידים מעברי גורמים לי להתמקד באחרים. הדבר מסיח את דעתי מן הצד שלי, ומן החלק שלי בסיפור. כשאני מתמקדת כלפי חוץ, פירוש הדבר שאני עדיין מונעת לקטע המלא

2 בספטמבר

"לפני שאנו מתחילים לכפר על מעשינו, עלינו לוותר על כול הציפיות [שייתכן] שיש לנו..." -    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 62 אני מודעת יותר ויותר ללקח שאני לומדת מכך שאני עושה את צעד תשע. בעבר הייתי מתאכזבת כשלא הייתי זוכה לתובנה חשובה, לתחושת הקלה, או לשינוי בחיי, אחרי שהשלמתי לקטע המלא

3 בספטמבר

"איני צריך לפחוד מכישלון. לעומת זאת, אני זקוק דווקא לשלוות-הנפש שארגיש כשאנקוט פעולה שדחיתי שוב ושוב." -    להיום, ע' 168 מזה חודשים ניסיתי לחזור למסלול האוכל שלי. עליתי וירדתי ממנו לסירוגין, ואף פעם לא נשארתי מספיק זמן כדי להגיע ליעדי. ואז קראתי ב"התחלה חדשה" בדיוק מה שהייתי זקוקה לו, כדי לקבל עזרה. הקריאה לקטע המלא

4 בספטמבר

"הכוח העליון שלנו הוא מקור העזרה היחיד שתמיד עומד לרשותנו, תמיד חזק מספיק להרים אותנו, ולהציב את רגלינו על מסלול החיים." -    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 79 אכילה בבולמוס, פנייה לאחרים בבקשת נחמה והתנהגויות של התמכרות, אלה היו אופני ההתמודדות שלי עם החיים לפני או.איי. לקטע המלא

5 בספטמבר

"ברור, שאם ברצוננו להישאר בהימנעות ולמצוא שלווה, עלינו ללמוד דרכים טובות יותר להתמודד עם אנשים אחרים - דרכים שיביאו לנו שמחה במקום כאב." -    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 55 למידה של דרכים מוצלחות יותר ליצירת מגע עם אנשים, היא תהליך שנמשך כל החיים ומהווה אתגר. אולם אני לקטע המלא

6 בספטמבר

"האינטואיציה אמורה להיות הקשר הישיר של אלוהים ללבנו ולמוחנו..." -    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 18 כשאני חוזרת על הצעדים, הם אינם נראים לי תמיד אותו הדבר, בכל פעם שאני מתקדמת         דרכם. ובכל זאת התוצאות הן אותן. הכוח העליון שלי מעניק לי הזדמנויות לראות את פעולת התוכנית לקטע המלא

7 בספטמבר

"כל פגם אופי שיש לנו היום, שירת אותנו בנקודה כלשהי בחיינו, ועלינו להכיר בעובדה זו." -    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 46 אחרי שנים של החלמה, לפעמים אני עדיין חוששת מפני אנשים, וכואב לי לומר להם למה אני זקוקה. קל לי יותר להישאר על הדרך להחלמה, כשאני מודה בכך שהיה זמן בחיי לקטע המלא

8 בספטמבר

"לגבי רבים מאיתנו, נכונותנו לשלם עבור עצמנו הינה סימן שאנו מחלימים ומתבגרים רגשית." -    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 132 למדתי לדעת שלמסורת השביעית יש משמעות מעבר לעובדה ששמים שני דולרים בסלסלה בעת הפגישה. שירות לקבוצה שלי, לקבוצת הקישור, לאזור ולאו.איי. בכלל אף הוא לקטע המלא

9 בספטמבר

"יהיו מצבים שבהם נעמוד בפני החלטה חשובה, ונרצה לדעת מה רצונו של הכוח העליון שלנו. ייתכן שמאמננו או חברינו באו.איי. יציעו שנתפלל בנוגע לכך, ונבקש מאלוהים שיגביר את רצוננו לנקוט בפעולה אם אנו אמורים לנקוט בה, או שיפחית את רצוננו לכך, אם איננו אמורים לנקוט בה." -    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של לקטע המלא

10 בספטמבר

"האכילה קשורה לרגשות אצל אכלן-יתר כפייתי. לעולם איננו מסופקים לגמרי, ולא משנה כמה נאכל, משום שאנו אוכלים מסיבות רגשיות ולא מסיבות גופניות." -    תכנון אכילה, ע' 7 יהה! זה ממש אני. זה בדיוק מה שאני עשיתי. שאלתי את עצמי איך ייתכן ששקלתי 97.5 קילוגרמים בגובה מטר וחמישים-ושבעה סנטימטרים. ואז קראתי את המילים לקטע המלא

11 בספטמבר

"כשאנו זוכרים שמטרתנו היא לפתח קשר הכרתי קרוב יותר עם אלוהים, תפילה היא פשוט מה שאנו עושים כשאנו מדברים עם הכוח העליון שלנו, ומדיטציה היא פשוט הדרך להשקיט את מוחנו, ולפתוח את נשמתנו להשפעת אלוהים." -    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 75 לפני שבאתי לאו.איי. לא האמנתי בתפילה. לקטע המלא

12 בספטמבר

"היו ימים שבהם נסעתי במכוניתי למסעדת מזון מהיר... ידי האחת על ההגה והשנייה מחטטת בשקית ומוציאה ממנה משהו. היה לי מזל שלא נקלעתי לתאונה. אילו נהיגה תוך טשטוש-חושים בגלל אוכל הייתה עבירה, הייתי נקנס אינספור פעמים." -    לקט לייפליין, ע' 131 פעמים רבות היכרתי בחוסר-השפיות של התנהגותי. ההודאה שיש לי בעיה עם לקטע המלא

13 בספטמבר

"אנו מתפללים ביחס לדברים האלה, לא על מנת להשיג את רצוננו, אלא על מנת להביא את רצוננו להתאמה עם רצון אלוהים." -    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 76 אז זה המקום שבו אני אמורה להיות. ייתכן שארצה במשהו, אבל כבר אינני צריכה לתרגם אותו לצורך שקרי. אני עושה כמיטב יכולתי, ואחר-כך לקטע המלא

14 בספטמבר

"רבים מאיתנו ניסו לצום עם או בלי פיקוח רפואי. בדרך כלל הפחתנו במשקל, אולם ברגע שהתחלנו שוב לאכול, חזרה התנהגות האכילה הכפייתית, יחד עם המשקל." -    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 8 אני חושבת על העבר, על ימי היותי סטודנטית, כשהסתפקתי באכילה של ארוחה קלה אחת ביום ועסקתי בפעילות לקטע המלא

15 בספטמבר

"אם אנו רוצים לחיות משוחררים מן המחלה הקטלנית של האכילה הכפייתית, עלינו לקבל עזרה ללא-הסתייגויות מכוח גדול מאיתנו." -    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 15 משפט זה מזכיר לי קודם כול, שאכילת-יתר כפייתית היא בסופו של דבר מחלה קטלנית. פעמים כה רבות הכחשתי את חומרתה, מפני שהיא לקטע המלא

16 בספטמבר

אני חוגגת את הנס של חיי החדשים באו.איי." -    להיום, ע' 206 "החור הרעב בנשמה שלי", אותו פצע פתוח שאני נושאת איתי מזה זמן כה רב, הולך ומחלים לאטו. אתמול כמעט שלא חשתי רעב; הגעתי הביתה מהעבודה, וכשראיתי את כול המראות הנושנים מימי ילדותי, ועברתי על פני הבית שבו גדלתי, זה לא הביא אותי לכלל ייאוש כפי שהיה קורה לקטע המלא

17 בספטמבר

"אנו מאמינים, ששום כוח-רצון ושום נחישות לא היו יכולים להציל אותנו. פעמים רבות אינספור התנפצו לרסיסים ההחלטות והתכנונים שלנו, וראינו כיצד כושלים המשאבים האישיים שלנו." -    אכלני-יתר אנונימיים, מהדורה שנייה, ע' 2 למן ההתחלה התרשמתי עמוקות על ידי האנשים המבריקים, ולעתים קרובות משכילים, שמצאתי באכלני-יתר לקטע המלא

18 בספטמבר

"נעשיתי פתוחה יותר להיותי אסירת-תודה." -    לקט לייפליין, ע' 141 נהגתי ללכת לבנק, ולא לשים לב לקופאים החביבים; אפילו לא הערכתי את העובדה, שיש לי מספיק כסף כדי להזדקק לבנק! רתחתי משום שעמדתי בתור, והתלוננתי אם המחשב היה איטי. בקונצרט התמקדתי ברשרוש של עטיפות הסוכריות-נגד-שיעול או בסירחון הנפטלין שעלה לקטע המלא

19 בספטמבר

"נכונות להשתנות הינה התמצית של צעד שש. שינוי תמיד מפחיד..." -    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 46 כל ה"סיפור" באו.איי. מבוסס על צמיחה והשתנות. הצמיחה האטית שלי הביאה לנסים ולהתעוררות רוחנית. רציתי לחיות בחוסר-השפיות של עשיית אותם הדברים שוב ושוב, מתוך ציפייה לתוצאות שונות. לקטע המלא

20 בספטמבר

"אחד ההבטים של התוכנית הזאת שמחזיק אותנו כאן, הוא ההבטחה להחלמה קבועה מן המחלה המבלבלת הזאת." -    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 67 אחרי עשר שנים באו.איי., הרגשתי שהדבר היחיד שעשיתי כראוי, היה שהמשכתי לבוא לפגישות. עדיין הייתי בעלת משקל-עודף, וברור שאכלתי יותר מכפי שגופי לקטע המלא

21 בספטמבר

"תפילותינו הפשוטות, הנאמרות בענווה, נענות בדרכים מופלאות, כשאנו פותחים את חיינו לכוח השינוי של אלוהים." -    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 54 ענווה פירושה שאני מזהה את עצמי כאדם רגיל, ומקבלת את עצמי ככזאת. הענווה משחררת אותי מן השעבוד של העצמי, מכבלי הסופרלטיבים שהאגו לקטע המלא

22 בספטמבר

"אף כי תוכניות אכילה אישיות מגוונות כמספר חברינו, ... יש צורך בתוכנית כלשהי – ולא משנה עד כמה היא גמישה או מובנית." -    הכלים להחלמה כמה פעמים קראתי את המשפט הזה, והמשכתי לאכול ללא תוכנית? התעוררתי, קיוויתי להימנעות, וניצבתי בפני כל יום ללא תוכנית. אין פלא שלא ירדתי במשקל. ההימנעות שלי הייתה "שלוש ארוחות לקטע המלא

23 בספטמבר

"מה אנו אומרים כשאנו מדברים עם אלוהים? אנו אומרים כול שברצוננו לומר." -    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 75 בעבר האמנתי, שאלוהים כפי שאני מבינה אותו לא ירצה לשמוע את ההתלהמות שלי, את הפחדים, הכעס, חוסר-הביטחון שלי. כעת, כשאני בהחלמה, אני יודעת שהאלוהים הזה שלי הוא אל אוהב, לקטע המלא

24 בספטמבר

"... מצא לך מאמן שיש לו מה שאתה רוצה,  ושאל את האדם הזה כיצד הוא או היא משיגים את הדבר." - הכלים להחלמה, זה פעל בשביל המאמנת שלי. האם אני מוכנה לעשות אותו הדבר? עד כמה עז רצוני להחלים? בעבר הייתי מוכנה לעשות הכול כדי לעסוק במחלה שלי. כיום, אני צריכה לעשות אותו הדבר על מנת להשיג החלמה ולהישאר בה. הכלים שיכולים לקטע המלא

25 בספטמבר

"רק כאשר אני מוותרת, אני רואה את התשובות שאלוהים הניח בפניי. רק כאשר אני אינני מנסה לשלוט, חיי זורמים למישרין." -    להיום, ע' 17 זהו באמת אחד הפרדוקסים הגדולים שבתוכנית. בתחילת דרכי בתוכנית נאמר לי, שכאשר אני נתקלת בפרדוקס, סימן שאני רואה אמת מעמיקה. להרפות פירושו למצוא – להיכנע זה הניצחון הגדול ביותר. לקטע המלא

26 בספטמבר

"פנה לך זמן ליהנות מן הארוחות שלך. זה מגיע לך." -    התחייבות להימנעות, ע' 4 בשנות ילדותי, הארוחות היו המקום והזמן להתעללות מילולית ולוויכוחים כלליים סביב השולחן. אני זוכרת שאכלתי עם גוש תקוע בגרוני, מחניקה דמעות בעודי אוכלת מהר ככל שביכולתי, כדי להיות בטוחה שאספיק לאכול. ההנאה, או התחושה שמגיע לי – לקטע המלא

27 בספטמבר

"עליי להיות נכונה לוותר על מה שמושך אותי בראש וראשונה." -    להיום, ע' 132 הבנתי שעליי לעשות משהו בקשר לפגמי האופי שלי, אם ברצוני לגדול מבחינה רוחנית. לא היה מדובר בברירה, אף כי אהבתי את הפגמים שלי ולא הצלחתי לראות, כיצד אוכל לוותר עליהם. החלטתי לבקש מהכוח העליון שלי נכונות, ו"עשיתי כאילו" עד שזכיתי לה. לקטע המלא

28 בספטמבר

"ההימנעות היא ההתחלה." -    להיום, ע' 167 לא יכולתי לעשות את הצעדים ולגדול מבחינה רוחנית, מבלי להיות בהימנעות. כאשר הפסקתי לאכול בכמויות מופרזות, גופי התנקה ומחשבתי הצטללה, כך שיכולתי להיות פתוחה לבחון את פגמי האופי שלי, שחסמו ביני לבין הכוח העליון שלי. השחרור מן החומר הממכר שלי, פותח את ראשי ואת לבי לקטע המלא

29 בספטמבר

"ניסינו באמצעות תפילה ומדיטציה ..." -    צעד אחת-עשרה באו.איי. למדתי להתפלל עד שמשהו יקרה (באנגלית: PUSH = Pray Until Something Happens). באמצעות צעד אחת-עשרה הגעתי לחיים רוחניים חדשים. אני לומדת, לא רק כיצד לדבר עם אלוהים, אלא גם כיצד להאזין. אחרי חמש שנים באו.איי., מצאתי את עצמי באיטליה, יושבת באוטובוס בגשם, בלי לדעת לקטע המלא

30 בספטמבר

"כשאנו, אכלני-היתר הכפייתיים, עושים בכנות את הצעד השלישי, איננו יכולים שלא להחלים. כשאנו חיים את ההחלטה הזו ליום אחד מדי יום ביומו, הכוח העליון שלנו מנחה אותנו לאורך תשעת הצעדים הנותרים." -    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 21 הבטחה זו להחלמה הייתה והינה מקור לנחמה ולביטחון לקטע המלא