קולות של תקווה

מקראה יומית

לאורך השנים יצאה קריאה לכל החברים בחברותא של או.איי. ישראל, לקבץ ציטוטים מתוך ספרות או. איי. שסייעו להם בעבודת התוכנית, ולהעלות הרהורים לגבי האופן שאמירות אלה ממשיכות להוות לגביהם השראה בהחלמה שלהם.

קולות של תקווה הם קטעים שנבחרו על מנת להעביר את מסר התקווה בעשיית תוכנית הצעדים של או.איי להתמודדות עם בעיית האוכל שיש לרבים מאיתנו.

קולות של תקווה הללו אינם מייצגים את או.איי. בכללותו; הם נכתבו על ידי חברי או.איי. ולמען חברי או.איי. בתור מתן שירות אוהב.

בכל יום בשנה תוכלו למצוא את המשפט היומי בעמוד הבית של האתר. במדור זה תוכלו לקרוא את כל המשפטים שכבר פורסמו.

מס' 115

"אם ההימנעות איננה במקום הראשון, עלולים לאבד אותה. כל דבר שמפריע לה חייב להיעלם." -    אכלני-יתר אנונימיים, מהדורה שנייה, ע' 46 לעתים קרובות, כשאני קוראת את המשפט הזה, אני מתקוממת. רגע, אני חושבת. אלוהים מינה לי תפקידים רבים בחיי. אני אשת-איש, אם, אחות, חברה, עובדת. אני צריכה לנהל בית, לתאם עניינים משפחתיים, לקטע המלא

מס' 130

"אלה מאיתנו החיים תוכנית זו, אינם רק נושאי המסר; אנו בעצמנו המסר. בכל יום שאנו חיים בדרך הנכונה והבריאה, אנו מבריאים, ואנו משקפים את שמחת ההחלמה שמושכת אחרים, הרוצים את מה שאנו מצאנו באו.איי.  תמיד נשמח לחלוק את סודנו: שנים-עשר הצעדים של אכלני-יתר אנונימיים, המעודדים כל אחד מאיתנו לחיות נכון ולהיות בריא, לקטע המלא

מס' 244

הקשבה לקול הפנימי פרושה חיבור רוחני.   לא פעם, בפגישות אנו שומעים את המשפט "להקשיב לקול הפנימי שלנו", לקול זה  יש שמות  נוספים כמו : "אינטואיציה" או  "האני הפנימי". אם אנו מקשיבים, אנו שומעים רמזים מהקול הפנימי. לעיתים הם מעודדים אותנו לעשות איזה מעשה קטן של חסד ואהבה. לפעמים הם דוחפים אותנו לעשות לקטע המלא

מס' 245

הכרת תודה יומית אנו משתדלים יום יום לכתוב תודות משמעות הכתיבה היא לומר תודה לאלוהים, לחיים, ליקום, על כל אחד ועל כל דבר שהוא שולח בדרכנו. בתחילה אנו כותבים תודות באופן טכני עד שמתכוונים לכך ואחרי זמן מה גם מאמנים לכך והמציאות משתנה בהתאם. הכרת התודה הופכת אנרגיה שלילית לאנרגיה חיובית, יש בה את לקטע המלא

מס' 246

צעד ראשון הודינו שאנו חסרי אונים מול האוכל – שאבדה לנו השליטה על חיינו לשון הרבים שבה מנוסח צעד אחד אינו מקרי. בעבר לפני בואי לתכנית הייתי בטוחה שרק לי יש בעיה עם אוכל, חייתי עם רגשי האשמה והבושה ולא העזתי לדבר על כך עם אף אחד. כשהגעתי לתכנית ושמעתי חברים מספרים על הבעיה שלהם הרגשתי שהם מדברים ממש לקטע המלא

מס' 247

הכחשה עצמית האם אנו מרמים או משקרים לעצמנו? האם חיינו בהכחשת האכילה, פגמי האופי שלנו או הצורך בשינוי? (שנים עשר הצעדים ושתים עשרה המסורות מהד' 3  עמ' 33) ההודאה כי חייתי בהכחשה לא הייתה פשוטה והיא הגיעה רק זמן רב לאחר שהייתי בתכנית. חיי לפני הגיעי לתכנית היו חיים טובים ורגילים, לימודים אקדמאיים, קריירה, לקטע המלא

מס' 248

מתן שירות מתן שירות באו. איי. מהווה גורם מפתיע בעוצמתו בהחלמתנו ( שנים עשר הצעדים ושתים עשרה המסורות מהד' 3עמ' 83 ) כבר בתחילת דרכי בתכנית נאמר לי שעל כל חבר לתת שירות וכי יש דרכים רבות לתת שירות, לסדר כסאות, להיות אחראי על השתייה, לפתוח את חדר הפגישה וכיוצא באלה. עם הזמן למדתי על דרכי שירות נוספות, למדתי לקטע המלא

מס' 249

חיים רוחניים חיים רוחניים אינם תיאוריה. אנחנו צריכים לחיות אותם ( הספר הגדול, עמ' 64 ) תכנית שנים עשר הצעדים היא תכנית של עקרונות רוחניים. כל צעד טומן בחובו עיקרון רוחני, כנות, אהבה, תקווה, אמונה, אומץ, יושר, ענווה וכיוצא באלה. עלינו ללמוד את הצעדים ולהתעמק בהם אך הדבר החשוב ביותר הוא לחיות אותם. עלינו לקטע המלא

מס' 250

"...נאבד עניין בדברים אנוכיים ונזכה להתעניין בחברינו" הספר הגדול/ עמ' 83-84 בגרסה באנגלית, מהדורה רביעית. הבטחות צעד 9 תמיד משעשע אותי שבתרגום לעברית של הספר הגדול לעיתים אני שומע בקבוצות את הפרשנות "נזכה להתעניינות מחברינו". מה פרויד היה אומר על זה?? באנגלית במקור נכתב: "We will lose interest in selfish things and gain interest לקטע המלא

מס' 251

נושא פחד- צעד ארבע "שים לב, שהמילה פחד מופיעה בסוגריים ליד הבעיה עם מר בראון, גב' ג'ונס, המעביד והאישה. מילה קצרה זו נוגעת איך שהוא בכל היבט של חיינו...."  הספר הגדול, עמוד 54, צעד 4 מוביל אותי להתבוננות כנה בעבר שלי, במערכות היחסים שלי, בגישה שלי לחיים ובאמונות שלי. כך זיהיתי, גיליתי ונוכחתי לראות שאכן לקטע המלא

מס' 252

אולי היו לנו אמונות רוחניות מסוימות אבל עכשיו מתחילות להיות לנו חוויות רוחניות. ביג בוק עמוד 59 עם השנים בתוכנית או. איי. אני לומד שוב ושוב על ההבדל בין להבין שיש לי כוח גדול ולסמוך עליו. ההבדל הוא כמו ללכת לקרקס ולהאמין שלא יקרה כלום לרוכב האופנוע בעניים עצומות  על קיר המוות  לבין לסמוך עליו ולשבת לקטע המלא

מס' 253

...ענווה היא פשוט הכרה במה שאנו באמת ונכונות להיות כל מה שאנו מסוגלים להיות ( שנים עשר הצעדים ושנים עשר המסורות של אכלני יתר כפייתיים עמ' 50 ) בעבר הרגשתי לפעמים יותר טובה מאחרים ולפעמים הרבה פחות טובה מהם, בתכנית למדתי לקבל את עצמי כמות שאני עם היתרונות והחסרונות שלי, למדתי להכיר את הפגמים שלי ולהתפלל לקטע המלא

מס' 255

יישום מסורת  1 בחיי   מסורת 1 מתייחס לאחדות ולא אחידות, כך אני מנסה לפעול בחיי האישיים, הן בין חברים והן במשפחה. יש מכנים משותפים, אך איננו דומים. אני מאפשרת או לפחות מנסה לפעול על פי עיקרון זה שכל אחד יביע את הייחודיות שלו. אני משתדלת לא לכפות את דעתי על האנשים שבסביבתי וגם אם איני מסכימה עמם, אני לקטע המלא

מס' 256

מי שרוצה להגיע למצב של אהבה עצמית - חייב לבנות את האהבה העצמית שלו בדיוק כמו שבונים חומה, לבנה אחר לבנה. הדרך הפשוטה ביותר לבנות חומה היא להניח לבנה על לבנה במשך מספיק זמן עד שבסופו של דבר החומה עומדת גמורה ומרשימה.   אהבה עצמית זה להרגיש את עצמי. (גופי, רגשותיי, מחשבותיי) להיות מודע לעצמי, לצרכיי. לעמוד לקטע המלא

מס' 257

הביס הכפייתי הראשון "לאחר שהם נכנעים שוב לתשוקתם, כפי שזה קורה לרבים, תופעת הכמיהות גוברת ומתחזקת, הם עוברים את שלבי הבולמוס הידועים כל כך, ולאחריהם באים רגשות החרטה בתוספת החלטה נחושה שלא לגעת שוב". ביג בוק קראנו על חוות דעתו של הרופא על האלרגיה של הגוף, על תופעת הכמיהות, שנקבל כאשר נאכל מזונות לקטע המלא

מס' 258

מה זאת אובססיה נפשית? זו מחשבה מסוימת המתגברת על כל מחשבה אחרת. זו מחשבה אובססיבית אשר לא נוכל להתגבר עליה, אנו לא מסוגלים להפסיק לחשוב. אנו לא מסוגלים לשלוט במחשבות אובססיביות. יש לנו שני סוגי של מחשבות אובססיביות. סוג אחד "רע", השני "טוב" - כאילו יושב לך מישהו אחד על כתף ימין ומישהו אחר על כתף לקטע המלא

מס' 259

"וכשאני מבקשת מימנו להיות חזקה כדי לעשות מה שהוא מייעד לי - אז אני שומעת אותו, יום אחד בכל פעם."  עמוד 85 מתוך 'מחפשים את הנתיב הרוחני' הבית הוא בתוכי, העבודה שלי היא מול אלוהים, מאלוהים אני מקבלת את אותה ההרגשה שחיפשתי תמיד - הרגשה של אישור. כמה מחמאות שלא קיבלתי על המראה שלי לא גרמו לי להרגיש יפה, תעודות לקטע המלא

מס' 260

רצונך יעשה ולא רצוני. אני כלי לשליחותך . זה היה יום חורף קר הצטופפתי בחברת אנשי או. איי., שאינם מוכרים לי, אור עמום בחדר.     המנחה, שנחשב לשם דבר בתחומו דיבר, הבנתי אולי 10% מן הנאמר. בשלב מסוים במהלך הפגישה לא יכולתי להכיל את התסכול ופניתי לשכנתי, שיתפתי בלחש בהרגשתי- והיא  אמרה: "רצונו יעשה". הרמתי גבה לקטע המלא

מס' 261

  "כשמשתמשים בעקרון האהבה אנו לומדים לקבל אחרים כפי שהם ולא כפי שהיינו רוצים שיהיו" (עמ' 85 מתוך 12 הצעדים ו-12 המסורות של אכלני יתר כפייתיים) באו. איי. למדתי שהבעיה שלי אינה האוכל, אלא חוסר קבלה של המציאות. האוכל היה הדרך הלא יעילה לנסות לפתור את הבעיה. לרוב, חוסר קבלה מתבטא אצלי במערכות יחסים. כשהגעתי לקטע המלא

מס' 262

מיד כשהגעתי לתוכנית הבנתי שאין לי אחריות על המחלה, תובנה זו הובילה אותי להקלה רבה מרגשות אשם וכעס עצמי, אבל אינה פוטרת אותי מאחריות על ההחלמה. המילה "אחריות"  מתחילה ב- א ומסתיימת ב- ת. והכוונה היא שכשמישהו לוקח אחריות היא צריכה להיות כוללת מההתחלה ועד הסוף. לקחת אחריות על ההחלמה פרוש הדבר לעשות לקטע המלא