קולות של תקווה

מקראה יומית

לאורך השנים יצאה קריאה לכל החברים בחברותא של או.איי. ישראל, לקבץ ציטוטים מתוך ספרות או. איי. שסייעו להם בעבודת התוכנית, ולהעלות הרהורים לגבי האופן שאמירות אלה ממשיכות להוות לגביהם השראה בהחלמה שלהם.

קולות של תקווה הם קטעים שנבחרו על מנת להעביר את מסר התקווה בעשיית תוכנית הצעדים של או.איי להתמודדות עם בעיית האוכל שיש לרבים מאיתנו.

קולות של תקווה הללו אינם מייצגים את או.איי. בכללותו; הם נכתבו על ידי חברי או.איי. ולמען חברי או.איי. בתור מתן שירות אוהב.

בכל יום בשנה תוכלו למצוא את המשפט היומי בעמוד הבית של האתר. במדור זה תוכלו לקרוא את כל המשפטים שכבר פורסמו.

מס' 1

"הודינו שאנו חסרי אונים מול האוכל  - שאבדה לנו השליטה על חיינו." -          צעד אחד כשהגעתי לאו.איי. זה היה אחרי שכבר ירדתי ארבעים קילו, אבל עדיין נאבקתי, וידעתי שאני זקוקה לעזרה. ברגע שנכנסתי לפגישה הראשונה שלי, ידעתי שאני במקום הנכון. חשבתי שעשיתי את צעד אחד באותו ערב – אני בהחלט הייתי חסרת אונים מול לקטע המלא

מס' 2

"ההחלמה היא מסע, ותוכנית שנים-עשר הצעדים היא הדרך בה אנו נוסעים יחדיו באו.איי." -          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 106 בעבר, דרך החשיבה שלי הייתה, שאני כישלון חרוץ כאדם, או שאני קדושה. ראיתי את עצמי ככישלון חרוץ; מאמציי לשלוט במשקלי ובאכילתי רק חיזקו את הראייה שלי לקטע המלא

מס' 3

"נחמה אמיתית נמצאת באיזון ובשפיות של ההימנעות. הנחמה הזאת כה עמוקה ומוחלטת, עד שלמענה כדאי לשאת כל צרה או כאב שאני עלולה לעבור בדרך להשגתה." -          להיום, ע' 3 בתחילת ההימנעות שלי עברה עליי תקופה קשה, כשחוויתי את הכאב שקודם לכן היה טמון מתחת לאוכל ולמשמנים. הרגשתי אותו בעיקר בלילה. אז היו עולים כל לקטע המלא

מס' 4

"אלי, תן בי את השלווה לקבל..." -          תפילת השלווה האם יש ביכולתי להשלים עם החיים ההפכפכים, עם הטירוף, עם ההפתעות והאכזבות לסירוגין? האם ייתכן לקבל כל רגע בכל יום ולאפשר לו להיות בדיוק כמות שהוא? האם יש ביכולתי לאפשר לכל אדם שאני פוגשת, להיות בדיוק כפי שהוא או היא הווים באותו הרגע? זה ייתכן, בעזרת לקטע המלא

מס' 5

"טובתנו המשותפת קודמת; החלמה אישית תלויה באחדות או.איי." -          מסורת ראשונה קיימים לפחות שלושה פלגים באו.איי. האחד מדגיש תוכנית אוכל נוקשה, ממושטרת. אחר מטיף לעבודת הצעדים ולאפשר לאלוהים להסיר את בעיית האוכל. קבוצה שלישית ממוקמת אי-שם ביניהם. אני מכירה חברי או.איי. בכל שלוש הקבוצות  שזכו להחלמה לקטע המלא

מס' 6

"איני יכול; אלוהים יכול; אני חושב שאתן לאלוהים!" -          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 15 לפני שהגעתי לאו.איי. אלוהים הראה לי שאני פוגמת ביחסים שלי איתו כשאני אוכלת ממתקים. הייתי זללנית, ולא הייתי מסוגלת לאכול זבל בלי לזלול. נדרתי שלעולם לא אוכל יותר את החומרים המזיקים לקטע המלא

מס' 7

"קבלו את העובדה, שנגיסה אחת או שתיים לא ישפרו מצב גרוע." -          סוף מעשה במחשבה תחילה למאמנת שלי יש דרך נפלאה להזכיר לי, מה פירוש האמירה הזאת. כשאני מספרת לה שאני לא מסוגלת יותר להמשיך, היא אומרת: "אילו הייתי חושבת שהאוכל יכול לשפר את בעלך (ילדך, העבודה שלך וכו') , הייתי אומרת לך לאכול. אני לא אומַר לקטע המלא

מס' 8

"לארוג את מסכת חיינו." מעבר לחלומות הפרועים ביותר שלנו, ע' 175 "לארוג את מסכת חיינו", פרק שלושה-עשר מתוך הספר מעבר לחלומות הפרועים ביותר שלנו[1], העניק לי תמונה רעננה של תוכנית או.איי. ושל מסע ההחלמה האישי שלי. תמונה זו מדגישה עבורי את החשיבות שבהפיכת או.איי. לחלק בלתי-נפרד מחיי. על ידי שימוש בצעדים בתור לקטע המלא

מס' 9

"נכונות זו, לפעול על פי האמונה הייתה המפתח לצעד השני." -          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלי-יתר אנונימיים, ע' 13 לפעול מתוך אמונה פירושו להתייצב ללא כל ההגנות שלי, ולהניח שהכוח העליון שלי יעשה את הדבר הנכון בשבילי, ייתן לי את מה שאני זקוקה לו, אם לא את מה שאני רוצה. לפעול מתוך אמונה לקטע המלא

מס' 10

"כשאנו נעשים מודעים לדרכי האכילה הנכונות לנו, אנו מבקשים מאלוהים את הנכונות והיכולת לחיות על-פיהן יום-יום. אנו מבקשים ומקבלים, ראשית את הנכונות, ואחר-כך את היכולת. אנו יכולים לסמוך על כך בלי שנתאכזב." -          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 18 בעת תקופה בהחלמה שלי, לקטע המלא

מס' 11

"צעד אחת-עשרה מעודד אותנו להתפלל, להמשיך לדבר מדי יום ביומו עם הכוח העליון שלנו, גם כאשר זה נראה כעיסוק נואל." -          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' הניסיונות הראשונים שלי להתפלל היו סקירה מלאת רחמים עצמיים של הכישלונות שלי, או סקירה של נימוקים לקיומו של אלוהים, לקטע המלא

מס' 12

"כל בוקר מביא עמו מחדש כניעוּת, הודאה מחודשת בחוסר-האונים, ומחויבות מחודשת להימנעות באמצעות צעדים אחת, שתיים ושלוש. זהו פרק זמן של שקט, של התחלה חדשה, של יום חדש. " -          לקט "לייפליין" כיצד אבלה את היום? האם אבזבז אותו בכך שאתבונן בשגיאות העבר שלי, או שמא בחלומות בהקיץ על מה שצופן לי העתיד? לחיות לקטע המלא

מס' 13

"איננו מעל או מתחת לשאר המין האנושי; אנחנו חלק ממנו." -          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 39 עתה, כשאני עומדת לגמור את צעד חמש, אני מרגישה הקלה ואני נרגשת. אני יודעת שהכוח העליון שלי היה איתי לאורך כל הדרך, שהוא דרבן והוביל אותי. תמיד הרגשתי נפרדת מן המין האנושי. לקטע המלא

מס' 14

"ייתכן שלא האמנו שהאכילה הכפייתית שלנו היא בעיה רוחנית, או שחשנו שאלוהים טרוד רק בדברים חשובים יותר, ומצפה מאיתנו לשלוט בדבר כה פשוט כמו האכילה שלנו." -          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 12 אני זוכרת שישבתי לאכול את הארוחה ההימנעותית הראשונה שלי, שכללה חצי מהכמות לקטע המלא

מס' 15

"באו.איי. גילינו כי ענווה היא פשוט הכרה במה שאנו באמת כיום, ונכונות להיות  כל מה שאנו מסוגלים להיות." -          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 50   או.איי נתן לי חופש מחודש, החופש שהוא תוצאה של אהבה בלתי-מותנית ושל קבלתי את האדם שאני כיום. כשעשיתי את צעדים ארבע וחמש הבנתי לקטע המלא

מס' 16

"אלה מאיתנו אשר חיים תוכנית זו, אינם רק נושאי המסר; אנו בעצמנו המסר. בכל יום שאנו חיים בדרך הנכונה והבריאה, אנו מבריאים, ואנו משקפים את שמחת ההחלמה." -          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 86 כשנכנסתי בפעם הראשונה לחדרים של אכלני-יתר אנונימיים, הייתי כמו הנר אשר אורו לקטע המלא

מס' 17

"ההתמדה מביאה לנו את המתנה של החלמה מתמשכת וקבועה." -          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 86 לפני שהייתי בהחלמה, פירושה של ההתמדה היה להיאבק בבעיות שלך ובסופו של דבר לאכול בכל זאת, מפני שהתשובה לא הגיעה באותו הרגע. כיום, להתמדה יש פירוש אחר. אחרי שעשיתי את שנים-עשר הצעדים לקטע המלא

מס' 18

"בשלב זה למדנו שיש ביכולתנו 'לעשות כאילו'. אין זאת אומרת שהיה עלינו להיות אדוקים מתוך צביעות, או שעלינו להעמיד פנים שאנו מאמינים באל שלא האמנו בו. זאת אומרת שהיינו חופשיים להתנתק מכל הוויכוחים התיאולוגיים, ולבחון את רעיון הכוח הרוחני בראי הצורך הנואש שלנו לקבל עזרה כדי לחיות את חיינו." -          שנים-עשר לקטע המלא

מס' 19

"אשים ידי בידך, ויחד..." -          מעבר לחלומות הפרועים ביותר שלנו, ע' 20 הייתי לבדי  וידעתי זאת. הייתי ועודני ציפור מוזרה – אינטליגנטית, אך חסרת שכל ישר וטקט. כעסתי על אלוהים. הרגשתי מקוללת. אכלתי ואכלתי ואכלתי. ואז בא הנס של התוכנית. כאן, החולשות שלי הפכו למעלות. הן הפכו אותי לחברה בארגון. מדהים! לקטע המלא

מס' 20

"אין טעם לבזבז את היום לפני שבכלל התחיל." -          שרה אורני ג'ואט כפי שהיא מצוטטת בלהיום, ע' 182 ציטוט זה מדבר אליי מתוך להיום בכל 30 ביוני. אז, תמיד, אני חייבת לעצור; אני מצחקקת לעצמי, ומודה לכוח העליון שלי על התזכורת (אם היא מוצאת חן בעיניי או לא). זה מזכיר לי להתייחס ליום אחד בכל פעם, לתכנן תוכנית, לקטע המלא