קולות של החלמה

מקראה יומית

במשך שלוש שנים יצאה קריאה לכל החברים בחברותא של או.איי. ברחבי העולם, לקבץ ציטוטים מתוך ספרות או.איי. שסייעו להם בעבודת התוכנית, ולהעלות הרהורים לגבי האופן שאמירות אלה ממשיכות להוות לגביהם השראה בהחלמה שלהם.

למעלה משמונה מאות התבטאויות אישיות של ניסיון, כוח ותקווה התקבלו, ומתוכן נבחרו, על ידי עמיתים חברי או.איי., 366 שנכללות במקראה היומית הזאת. מקורותיהם של הציטוטים הם הספרות שאושרה על ידי חבר הנאמנים והוועידה העולמית כגון שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, להיום, הימנעות, כלים להחלמה ומעבר לחלומות הפרועים ביותר שלנו.

קולות ההחלמה הללו אינם מייצגים את או.איי. בכללותו; הם נכתבו על ידי חברי או.איי. ולמען חברי או.איי. בתור מתן שירות אוהב.

בכל יום בשנה תוכלו למצוא את המשפט היומי בעמוד הבית של האתר. במדור זה תוכלו לקרוא את כל המשפטים שכבר פורסמו.

1 בינואר

"הודינו שאנו חסרי אונים מול האוכל  - שאבדה לנו השליטה על חיינו." -          צעד אחד כשהגעתי לאו.איי. זה היה אחרי שכבר ירדתי ארבעים קילו, אבל עדיין נאבקתי, וידעתי שאני זקוקה לעזרה. ברגע שנכנסתי לפגישה הראשונה שלי, ידעתי שאני במקום הנכון. חשבתי שעשיתי את צעד אחד באותו ערב – אני בהחלט הייתי חסרת אונים מול לקטע המלא

2 בינואר

"ההחלמה היא מסע, ותוכנית שנים-עשר הצעדים היא הדרך בה אנו נוסעים יחדיו באו.איי." -          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 106 בעבר, דרך החשיבה שלי הייתה, שאני כישלון חרוץ כאדם, או שאני קדושה. ראיתי את עצמי ככישלון חרוץ; מאמציי לשלוט במשקלי ובאכילתי רק חיזקו את הראייה שלי לקטע המלא

3 בינואר

"נחמה אמיתית נמצאת באיזון ובשפיות של ההימנעות. הנחמה הזאת כה עמוקה ומוחלטת, עד שלמענה כדאי לשאת כל צרה או כאב שאני עלולה לעבור בדרך להשגתה." -          להיום, ע' 3 בתחילת ההימנעות שלי עברה עליי תקופה קשה, כשחוויתי את הכאב שקודם לכן היה טמון מתחת לאוכל ולמשמנים. הרגשתי אותו בעיקר בלילה. אז היו עולים כל לקטע המלא

4 בינואר

"אלי, תן בי את השלווה לקבל..." -          תפילת השלווה האם יש ביכולתי להשלים עם החיים ההפכפכים, עם הטירוף, עם ההפתעות והאכזבות לסירוגין? האם ייתכן לקבל כל רגע בכל יום ולאפשר לו להיות בדיוק כמות שהוא? האם יש ביכולתי לאפשר לכל אדם שאני פוגשת, להיות בדיוק כפי שהוא או היא הווים באותו הרגע? זה ייתכן, בעזרת לקטע המלא

5 בינואר

"טובתנו המשותפת קודמת; החלמה אישית תלויה באחדות או.איי." -          מסורת ראשונה קיימים לפחות שלושה פלגים באו.איי. האחד מדגיש תוכנית אוכל נוקשה, ממושטרת. אחר מטיף לעבודת הצעדים ולאפשר לאלוהים להסיר את בעיית האוכל. קבוצה שלישית ממוקמת אי-שם ביניהם. אני מכירה חברי או.איי. בכל שלוש הקבוצות  שזכו להחלמה לקטע המלא

6 בינואר

"איני יכול; אלוהים יכול; אני חושב שאתן לאלוהים!" -          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 15 לפני שהגעתי לאו.איי. אלוהים הראה לי שאני פוגמת ביחסים שלי איתו כשאני אוכלת ממתקים. הייתי זללנית, ולא הייתי מסוגלת לאכול זבל בלי לזלול. נדרתי שלעולם לא אוכל יותר את החומרים המזיקים לקטע המלא

7 בינואר

"קבלו את העובדה, שנגיסה אחת או שתיים לא ישפרו מצב גרוע." -          סוף מעשה במחשבה תחילה למאמנת שלי יש דרך נפלאה להזכיר לי, מה פירוש האמירה הזאת. כשאני מספרת לה שאני לא מסוגלת יותר להמשיך, היא אומרת: "אילו הייתי חושבת שהאוכל יכול לשפר את בעלך (ילדך, העבודה שלך וכו') , הייתי אומרת לך לאכול. אני לא אומַר לקטע המלא

8 בינואר

"לארוג את מסכת חיינו." מעבר לחלומות הפרועים ביותר שלנו, ע' 175 "לארוג את מסכת חיינו", פרק שלושה-עשר מתוך הספר מעבר לחלומות הפרועים ביותר שלנו[1], העניק לי תמונה רעננה של תוכנית או.איי. ושל מסע ההחלמה האישי שלי. תמונה זו מדגישה עבורי את החשיבות שבהפיכת או.איי. לחלק בלתי-נפרד מחיי. על ידי שימוש בצעדים בתור לקטע המלא

9 בינואר

"נכונות זו, לפעול על פי האמונה הייתה המפתח לצעד השני." -          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלי-יתר אנונימיים, ע' 13 לפעול מתוך אמונה פירושו להתייצב ללא כל ההגנות שלי, ולהניח שהכוח העליון שלי יעשה את הדבר הנכון בשבילי, ייתן לי את מה שאני זקוקה לו, אם לא את מה שאני רוצה. לפעול מתוך אמונה לקטע המלא

10 בינואר

"כשאנו נעשים מודעים לדרכי האכילה הנכונות לנו, אנו מבקשים מאלוהים את הנכונות והיכולת לחיות על-פיהן יום-יום. אנו מבקשים ומקבלים, ראשית את הנכונות, ואחר-כך את היכולת. אנו יכולים לסמוך על כך בלי שנתאכזב." -          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 18 בעת תקופה בהחלמה שלי, לקטע המלא

11 בינואר

"צעד אחת-עשרה מעודד אותנו להתפלל, להמשיך לדבר מדי יום ביומו עם הכוח העליון שלנו, גם כאשר זה נראה כעיסוק נואל." -          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' הניסיונות הראשונים שלי להתפלל היו סקירה מלאת רחמים עצמיים של הכישלונות שלי, או סקירה של נימוקים לקיומו של אלוהים, לקטע המלא

12 בינואר

"כל בוקר מביא עמו מחדש כניעוּת, הודאה מחודשת בחוסר-האונים, ומחויבות מחודשת להימנעות באמצעות צעדים אחת, שתיים ושלוש. זהו פרק זמן של שקט, של התחלה חדשה, של יום חדש. " -          לקט "לייפליין" כיצד אבלה את היום? האם אבזבז אותו בכך שאתבונן בשגיאות העבר שלי, או שמא בחלומות בהקיץ על מה שצופן לי העתיד? לחיות לקטע המלא

13 בינואר

"איננו מעל או מתחת לשאר המין האנושי; אנחנו חלק ממנו." -          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 39 עתה, כשאני עומדת לגמור את צעד חמש, אני מרגישה הקלה ואני נרגשת. אני יודעת שהכוח העליון שלי היה איתי לאורך כל הדרך, שהוא דרבן והוביל אותי. תמיד הרגשתי נפרדת מן המין האנושי. לקטע המלא

14 בינואר

"ייתכן שלא האמנו שהאכילה הכפייתית שלנו היא בעיה רוחנית, או שחשנו שאלוהים טרוד רק בדברים חשובים יותר, ומצפה מאיתנו לשלוט בדבר כה פשוט כמו האכילה שלנו." -          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 12 אני זוכרת שישבתי לאכול את הארוחה ההימנעותית הראשונה שלי, שכללה חצי מהכמות לקטע המלא

15 בינואר

"באו.איי. גילינו כי ענווה היא פשוט הכרה במה שאנו באמת כיום, ונכונות להיות  כל מה שאנו מסוגלים להיות." -          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 50 או.איי נתן לי חופש מחודש, החופש שהוא תוצאה של אהבה בלתי-מותנית ושל קבלתי את האדם שאני כיום. כשעשיתי את צעדים ארבע וחמש הבנתי לקטע המלא

16 בינואר

"אלה מאיתנו אשר חיים תוכנית זו, אינם רק נושאי המסר; אנו בעצמנו המסר. בכל יום שאנו חיים בדרך הנכונה והבריאה, אנו מבריאים, ואנו משקפים את שמחת ההחלמה." -          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 86 כשנכנסתי בפעם הראשונה לחדרים של אכלני-יתר אנונימיים, הייתי כמו הנר אשר אורו לקטע המלא

17 בינואר

"ההתמדה מביאה לנו את המתנה של החלמה מתמשכת וקבועה." -          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 86 לפני שהייתי בהחלמה, פירושה של ההתמדה היה להיאבק בבעיות שלך ובסופו של דבר לאכול בכל זאת, מפני שהתשובה לא הגיעה באותו הרגע. כיום, להתמדה יש פירוש אחר. אחרי שעשיתי את שנים-עשר הצעדים לקטע המלא

18 בינואר

"בשלב זה למדנו שיש ביכולתנו 'לעשות כאילו'. אין זאת אומרת שהיה עלינו להיות אדוקים מתוך צביעות, או שעלינו להעמיד פנים שאנו מאמינים באל שלא האמנו בו. זאת אומרת שהיינו חופשיים להתנתק מכל הוויכוחים התיאולוגיים, ולבחון את רעיון הכוח הרוחני בראי הצורך הנואש שלנו לקבל עזרה כדי לחיות את חיינו." -          שנים-עשר לקטע המלא

19 בינואר

"אשים ידי בידך, ויחד..." -          מעבר לחלומות הפרועים ביותר שלנו, ע' 20 הייתי לבדי  וידעתי זאת. הייתי ועודני ציפור מוזרה – אינטליגנטית, אך חסרת שכל ישר וטקט. כעסתי על אלוהים. הרגשתי מקוללת. אכלתי ואכלתי ואכלתי. ואז בא הנס של התוכנית. כאן, החולשות שלי הפכו למעלות. הן הפכו אותי לחברה בארגון. מדהים! לקטע המלא

20 בינואר

"אין טעם לבזבז את היום לפני שבכלל התחיל." -          שרה אורני ג'ואט כפי שהיא מצוטטת בלהיום, ע' 182 ציטוט זה מדבר אליי מתוך להיום בכל 30 ביוני. אז, תמיד, אני חייבת לעצור; אני מצחקקת לעצמי, ומודה לכוח העליון שלי על התזכורת (אם היא מוצאת חן בעיניי או לא). זה מזכיר לי להתייחס ליום אחד בכל פעם, לתכנן תוכנית, לקטע המלא

21 בינואר

"... אין דרך נכונה אחת בלבד לעבוד את הצעד האחד-עשר. 'שמור על פשטות' היא סיסמה טובה שכדאי ליישם.  כשאנו זוכרים שמטרתנו היא לפתח קשר הכרתי קרוב יותר עם אלוהים, תפילה היא, פשוט, מה שאנו עושים כשאנו מדברים עם הכוח העליון שלנו..." -          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 75 כשהייתי לקטע המלא

22 בינואר

"בניסיונותינו לשלוט באחרים על ידי תמרונם והפעלת לחץ, פגענו באהובים עלינו. כאשר ניסינו לשלוט בעצמנו, חשנו בייאושנו. אפילו כאשר הצלחנו, זה לא הספיק כדי להפוך אותנו למאושרים." -          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 4 כשאכלתי באורח כפייתי, התמקדתי בבעיותיהם של אנשים לקטע המלא

23 בינואר

"הגענו לנכונות להתחיל מחדש עם הכוח העליון שלנו... שאלנו את עצמנו, מה בדיוק רצינו והיינו זקוקים שאלוהים יהיה עבורנו, יעשה עבורנו." -          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 12
למה אני זקוקה מן הכוח העליון שלי? ראשית, אני זקוקה להגנתו מפני האוכל. אין לי שום הגנה אחרת לקטע המלא

24 בינואר

"התחלתי בתוכנית בכך שעשיתי כל מה שהייתי אמורה לעשות... עשייה היא מילת הקסם..." -          אכלני-יתר אנונימיים, מהדורה שנייה, ע' 118 המורשת התרבותית שלי היא של אנשים דתיים, נחרצים, שמסורים לעבודה. למדתי שאם מתפללים מתוך כוונה, עובדים בשקידה, וממתינים מספיק זמן, יכולים להשיג כל דבר. אולם במלחמה שלי נגד לקטע המלא

25 בינואר

"ייתכן שתפילותינו לעזרה, לפני שהצטרפנו לחברותא של או.איי., לא נענו פשוט משום שלא היינו אמורים להתמודד עם מחלה זו בבדידות." -          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 12 הייתי אחת מאלה שהתפללו באופן סדיר לאלוהים, כדי שיסלק ממני את השומן, ויאפשר לי להמשיך לאכול אכילת-יתר. לקטע המלא

26 בינואר

"... ומתפללים רק לדעת את רצונו מאיתנו." -          צעד אחת-עשרה "אינני זקוקה להרבה, אלוהים. אילו רק הייתי יכולה להגיע למשקל המושלם שלי, חיי היו מושלמים." כך האמנתי כאשר הגעתי לאו.איי. לא ידעתי שאמונה זו תגרום למחשבתי להיאבק מדי יום נגד האוכל – ולנחול תבוסה; שמערכות-היחסים שלי ימשיכו להיות סבוכות כל לקטע המלא

27 בינואר

"הימנעות היא הדבר החשוב ביותר בחיי, ללא יוצא-מן-הכלל." -          לקט לייפליין, ע' 3 נכנסתי להימנעות כאשר עשיתי את הצעדים והשתמשתי בכלים. מצאתי החלמה גופנית וחיים מלאים רגש. באותה עת, חברים באו.איי. התדיינו על כך, האם ההימנעות היא הדבר החשוב ביותר בהחלמה או שמא אלוהים. החלטתי לקבל את מתת ההימנעות, לקטע המלא

28 בינואר

"אני פתוח לרעיון של ראש פתוח; האפשרויות הן אינסופיות." -          להיום, ע' 237 כשהגעתי לחדרים האלה, הייתי אטום לחלוטין בקשר לעניינים דתיים. אבל עד מהרה הבנתי שני דברים: עניינים דתיים אינם אותו הדבר כמו חוויה רוחנית; וחוויה רוחנית הכרחית, אם ברצוני לשרוד את המחלה הזאת של אכילת-יתר כפייתית. ברגע שעשיתי לקטע המלא

29 בינואר

"יש לנו שאיפות: ברצוננו להפסיק להשלות את עצמנו שנגיסה או שתיים ישפרו מצב גרוע, או שיהיה קל יותר לחיות איתו. בכך שאנו עושים את שנים-עשר הצעדים, אנו מפתחים אופן של חשיבה והתנהגות, המאפשרים לנו לחיות מדי יום ביומו מבלי לאכול בצורה כפייתית, מבלי להתחשב במה שעלול להסעיר את רוחנו, או כמה דוחקת תהיה הכמיהה שלנו לקטע המלא

30 בינואר

"חוסר-השפיות האמיתי שלנו התבטא בעובדה שהמשכנו והמשכנו לנסות למצוא נחמה באוכל עודף, גם זמן רב אחרי שהוא התחיל לאמלל אותנו." -          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 9 אני זוכרת את הזמן שבו מעט אוכל היווה עבורי נחמה או הביא לי רווחה. זה היה לפני שנים רבות. השאיפה לחיות לקטע המלא

31 בינואר

"רק להיום." -          סיסמה של התוכנית "רק להיום" היא אחת הסיסמאות של התוכנית שפועלת עבורי. היא מוצלחת יותר מאשר "יום אחד בכל פעם" משום שזו כבר מדברת על יום נוסף שעומד לבוא. לפעמים, היום הנוכחי הוא כל מה שאני מסוגלת להתמודד איתו. כפי שאומר העלון: "אני יכולה לעשות דברים ליום אחד, שלא הייתי מסוגלת אפילו לקטע המלא