"יד לאחוז בה"

בנובמבר 2011 שקלתי 127 קילוגרם, לאחר שירדתי מהמשקל הגבוה של יותר מ – 136 קילוגרם. הייתי מיואשת בגלל שהמשקל שלי שוב עמד לעלות. ידעתי שאני אכלנית יתר כפייתית ושחיי יצאו משליטה. הייתה לי סכרת גבולית, כאבים בחזה, ובעיות נשימה בשינה.  מערכות היחסים שלי היו מסובכות. בכיתי כל הזמן ובקושי תיפקדתי בעבודה. בחלק מן הימים פשוט רציתי למות.

איך שהוא, זכרתי את OA. שמעתי פעם על התוכנית לפני 20 שנה, כולל על הספר הגדול , 12 הצעדים ו – 12 המסורות. מצאתי פגישה במרחק של  10 דקות מביתי. הייתי מפוחדת, אבל ביקשתי מאלוהים שלי לעזור לי. כאשר הגעתי לפגישה, ידעתי שהגעתי הבייתה.

ידעתי שאני צריכה מאמנת, אבל לא הייתי טובה בלחשוף בפני האחרים את האני האמיתי שלי.  מכייון שעבדתי כיועצת אישית, ידעתי כיצד להישמע כאילו אני חושפת את עצמי כשלמעשה זה מעולם לא היה אינטימי. הנושאים הקשים שלי היו מוסתרים היטב,  כך שהבנתי  שלמאמנת העתידית שלי תהיה איתי הרבה עבודה.

עשיתי רשימה של כל התכונות שהייתי רוצה שיהיו אצל המאמנת שלי: שתהייה בהימנעות, בהחלמה טובה,  נעימה וברורה, שתאתגר אותי ותשרוד את השטויות שלי, שתהייה רוחנית ולא דתיה, שיהיה לה חוש הומור, שלא תשפוט אותי, ושלא תהיה חברה שלי. מסרתי את כל זה והכוח העליון הנחה אותי למי לגשת. היא ענתה לכל הקריטריונים שהצבתי ואף מעבר לכך. הכוח העליון עשה עבורי את מה שאני לא יכולתי לעשות לעצמי.

הציפיות של המאמנת ממני היו מאד ברורים: הימנעות במקום הראשון, מסירת האוכל שלי לכוח העליון שלי ולמאמנת מידי יום ביומו.  שלחתי לה מייל מידי יום עם עבודת הצעדים, המחשבות, הרגשות והשאלות. נפגשנו כדי לעשות עבודת צעדים יחד, אבל היא לא עשתה את זה בשבילי. היא תמכה וחלקה איתי את התוכנית שלה. היא שאלה שאלות רלוונטית. היא הציעה שאתפלל לכוח העליון ואבקש ממנו תשובות. היא שאלה אותי אם אני  שואלת את הכוח העליון מה לעשות. לעיתים קרובות התשובה הייתה לא. ואז יש שתיקה בשיחה או שהיא צוחקת.

מה קיבלתי מן המאמנת שלי? קיבלתי הבהרות לגבי התוכנית שלי והצעדים, תזכורת לא להיות כפייתית, והכרה בהתמכרויות האחרות שלי. היא לימדה אותי לעשות את שלושת הצעדים הראשונים  גם על ההתמכרויות האחרות שלי. למדתי כיצד לעשות חשבון נפש ולמסור את צעד חמש. חלקתי איתה דברים שלא חשבתי מעולם שאומר בקול רם, וזה עבר בשלום. היא מהווה חלק עיקרי בתוכנית הפעולה שלי.

תוך חמישה חודשים ירדתי 17 קילוגרם. מערכות היחסים שלי עם ההורים שלי שונו ממריבות ואומללות לנחמדות ומהנות. אני קלה יותר, בכושר ולא נוחרת יותר. אני מצטרפת לאירועים ופרויקטים, ואני שוב נהנית מהעבודה שלי.

על מנת  לשמור על ההחלמה שלי עלי למסור אותה, כלומר להיות בעצמי מאמנת. האימון אומר שיש לי מה להעביר.