סוגי פגישות

"כשהייתי בודד, האוכל היה החבר שלי. הוא הרגיע וניחם אותי, וסתם את החור שהיה בתוכי כשהרגשתי שלא אוהבים אותי, מה שקרה רוב הזמן."
–    אכלני-יתר אנונימיים, מהדורה ראשונה, ע' 56

עצוב לי כשאני נזכרת בימים שעברו עליי לפני או.איי. – ימים שהיו מלאים באכילה בלתי-פוסקת, בתיעוב כלפי עצמי ובכעס. הרגשתי שאני לבד בעולמי, והתרחקתי ממשפחתי ומחבריי. עודף אוכל סימם אותי, אבל אף פעם לא היה די בו. הייתי נשבעת שלא לאכול בבולמוס למחרת, אבל לא הייתי מסוגלת להפסיק לאכול.
אחרי עשרים-ושתיים שנה שבהן אני באה לאו.איי., כעת אני קודם כול אוהבת את עצמי, דבר שפירושו הוא שאני מסוגלת לאהוב אחרים. התחלתי בחברי או.איי. הם לא דחו אותי בגלל ממדי או בגלל הרגלי האכילה שלי. אני נסמכת על כוח עליון שאוהב אותי ומאפשר לי לקבל את עצמי כמות שאני. למדתי לאהוב את עצמי, ולכן אני יכולה לאהוב אחרים. אני נותנת שירות לאחרים בתוכנית ומחוצה לה. אני לבד, אבל כבר אינני בודדה יותר.