המסורת השלישית

"הדרישה היחידה לחברות באו.איי. היא רצון להפסיק לאכול באופן כפייתי"

לרוב הארגונים בעולם יש רשימה ארוכה של דרישות כדי להתקבל לחברות בהם. לאו.איי. יש רק

דרישה אחת הכתובה במסורת השלישית:

"הדרישה היחידה לחברות באו.איי. היא הרצון להפסיק לאכול באופן כפייתי".  כלומר, אין חובה להפסיק לאכול באופן כפייתי, מספיק רק לרצות בכך ולכן אין לדחות שום אדם שיש לו רצון זה, מקבוצות או.איי. כאשר חבר מגיע בפעם הראשונה לפגישה, הוא מופתע לגלות שלמעשה אין שום דבר המאחד את הנוכחים בה. הם באים מרקע שונה, מצב משפחתי שונה, משקל שונה, גיל ומין שונים. יש בקבוצה אנשים צעירים, מבוגרים, רזים ושמנים. יש כאלה שניסו אינספור דיאטות, יש כאלה שהתמכרו למשלשלים, או הפכו לבולמים.

חלקם סבלו מאכילה כפייתית כבר מילדותם ולאחרים לא הייתה בעיה עם אוכל עד גיל מבוגר. אך יש דבר אחד משותף לכולם, מחלת האכילה הכפייתית. כל אלה שחוו את הסבל של המחלה ורוצים להפסיק לאכול באופן כפייתי, מתקבלים בברכה. גם בתוך או.איי. אנו מוצאים מגוון של דעות לגבי תוכנית 12 הצעדים ו-12 המסורות.

אין שום דרישות לגבי צורת עבודת התוכנית, אין חובה לעשות את 12 הצעדים, להיות בהימנעות, לעבוד עם מאמן וכו'.  אנו מקבלים בברכה כל אחד מאיתנו הסובל מאכילה כפייתית, מעודדים את החברים להמשיך לבוא לתוכנית בכל מצב והדלת תמיד פתוחה בפני כל אלה שחוזרים לאחר הפסקה. קורה לפעמים שחברים מסוימים מפריעים במהלך הפגישה,  גם אז אין מסלקים אותם מהקבוצה לתמיד, אלא מבקשים מהם לעזוב את הפגישה,  כי ע"י סילוקם אנו מונעים מהם את הסיכוי להחלים.

במשך השנים קבעו קבוצות או.איי. מסוימות דרישות נוספות לחברות, מלבד הרצון הפשוט להפסיק לאכול בכפייתיות. כמו למשל ביצוע תוכנית אוכל מסוימת במשך זמן מסוים כדי להתחלק בפגישות, או אישור מיוחד מהמאמן כדי להתחלק, ונשאלו השאלות, האם אין כאן הפרת המסורת השלישית?  האם דרישות אלה אינן מונעות מהחברים שאינם עומדים בדרישות, חברות ממשית בקבוצה ? לאחר דיונים ממושכים בנושא, אימצה "הועידה העסקית של השרות העולמי" בשנת 1989 את ההצהרה האומרת שאו.איי. מכבדת את העצמאות של הקבוצות ולכן הם מציעים שכל קבוצה המציבה מטרה, כלל או משימה מיוחדת, תודיע לחבריה שהמטרה, הכלל, או המשימה אינם מייצגים ככלל את או.איי. והדרישה היחידה כדי להתקבל כחבר, הוא הרצון להפסיק לאכול בכפייתיות. אנו מקבלים בברכה ובזרועות פתוחות כל מי שאומר שהוא חבר.  קבוצות בעלות דרישות מיוחדות עדיין קיימות באו.איי. והן ודאי תומכות בחברים הזקוקים לעזרה מיוחדת, אך בגלל הדרישות המיוחדות שלהן, איננו מעודדים קבוצות כאלה להירשם במשרד השרות העולמי.

באו.איי. הוקמו במשך השנים גם קבוצות עם דגש מיוחד כמו פגישות המיועדות לחדשים, לנשים, לגברים, לבולמים, ללסביות והומוסקסואלים וכו'.  אם פגישות אלה רשומות כקבוצות או.איי., אין למנוע את השתתפותו של כל אכלן כפייתי, המעוניין להשתתף בפגישה זו, למרות שאינו עונה על הקטגוריה אליה מכוונת הפגישה.

לסיום, הבה ונזכור כי גם אם לפני או.איי. דרשו מאיתנו בני משפחתנו, חברינו, עמיתים לעבודה וכו' דרישות מיוחדות, ולא פעם עמדנו בפני המשפט: "אוהב אותך אם…" או הציבו תנאים כמו: "אם אינך מסכים עמי, בגדת בי".  הרי שבאו.איי. למדנו שאנשים יכולים לחלוק על דעתנו בנושאים חשובים ועדיין יכולים להיות חברים אוהבים ותומכים. הבה נפתח את לבנו לקבל ללא תנאים את האנשים שאולי פעם לא היינו מקבלים….  אוצר של חברות חדשה כפי שלא ידענו מקודם.

> חזרה ל-12 המסורות