המסורת השניה

"לצרכי הקבוצה יש רק סמכות יסוד אחת – אלוהים אוהב כפי שהוא עשוי להתבטא במצפון הקבוצה. מנהיגינו אינם אלה משרתים שזכו לאמון. אין הם מושלים".

במסורת זו אנו נתקלים בשלושה מונחים שלכאורה אין קשר ביניהם.  מדובר כאן על מצפון קבוצה, אלוהים ומנהיגים שאינם מושלים.  ננסה להסביר את הקשר בין שלושת מושגים אלה וכיצד הם מתחברים יחד כמו שלוש חוליות בשרשרת.

כאשר חבר חדש מגיע לאו.איי. הוא מופתע מכך שלמרות שזהו ארגון עולמי המתקיים בארצות רבות ומונה עשרות אלפי חברים, אין אף אחד העומד בראשו.

לשאלתו מי עומד בראש או.איי., הוא מקבל את התשובה כפי שהיא באה לידי ביטוי במסורת השניה שלנו:  "אלוהים אוהב כפי שהוא עשוי להתבטא במצפון הקבוצה". למרות שתשובה זו מוזרה, במסגרת או.איי. היא מאוד יעילה,  כי כאשר אנו עומדים בפני בעיה כלשהי, אנו פונים לאלוהים ומבקשים אותו שיראה לנו מהי הדרך הנכונה שבה עלינו לפעול לטובת הקבוצה. את תשובתו של אלוהים אנו מקבלים דרך מצפון הקבוצה, כשאנו בטוחים שההחלטה אליה הגענו היא הרצון של הכוח העליון שלנו.

אנו יוצאים מתוך הנחה שבכל חברה אנושית, בכל מקום בעולם, אפילו בארגונים שחבריהם בעלי כוונות טובות ואידיאליסטים המאמינים בשוויון, כאשר יש מבנה כוח יהיו גם מאבקי כוח.  באו.איי. החלפנו את מבנה הכוח במבנה שרות.

אמנם בנינו מרכז שרות ארצי (מש"א), תפקידים שונים בקבוצות, וועדות שונות בגופי השרות, אך כל אותם בעלי התפקידים הם נותני שרות שאין להם שום כוח לכפות כללים על קבוצות או.איי. או על חברים יחידים.  כתוצאה מכך, כל בעיה או החלטה על שינוי, מועלית למצפון הקבוצה ולפיו נקבעות ההחלטות.

בעזרת מצפון הקבוצה  אנו פותרים כל בעיה או רצון לשינוי שעולה בקבוצה או בגופי השרות שלנו, הכוללים את קבוצת הקישור ואת מש"א.

קורה לפעמים שחברים מסוימים מתפתים לחשוב שלמרות המסורת השניה, דעותיהם צריכות לשלוט בקבוצה, אולם כאשר הם מנסים לשלוט במקום לשרת חברים אחרים, בדרך כלל הדברים משתבשים.

את החלטות מצפון הקבוצה מיישמים נותני השרות המשרתים את החברותא בקבוצות או בוועדות השונות של גופי השרות ונבחרים על ידם.

מי הם נותני השרות באו.איי. ?

נותני השרות כפי שכתוב במסורת השניה שלנו הם משרתים שזכו לאמון, אין הם מושלים. נכון, כל בעלי התפקידים שלנו הם למעשה משרתים, אמנם משרתים שזכו לאמון, מאחר והם זכו באמון הבוחרים, אך תפקידם הוא לשרת את החברים בקבוצות.

לעתים, במיוחד בקבוצות חדשות, נאלצים אנשים מעטים להתחלק בכל התפקידים ולקבל את כל ההחלטות. אולם לא טוב לקבוצה או למנהיגיה אם אדם אחד נמצא בעמדת שרות מסוימת תקופה ארוכה מדי, אפילו אם הוא עושה את תפקידו בצורה הטובה ביותר.  שרות ממושך יכול להכניס את הנושא אותו לעייפות ושחיקה אך יותר מזה, הוא עלול לגרום לחוסר ענווה של בעל התפקיד ולמנוע מחברים אחרים את ההזדמנות לתת שרות ולכן באו.איי. נבחרים בעלי התפקידים ויו"ר הוועדות בגופי השרות לזמן קבוע מראש, הנע בין שנה אחת ל-4 שנים.

לפעמים החברים החדשים בקבוצה מתבלבלים מגישה זו ואולי אפילו חוששים שהקבוצה עלולה להתפרק אם יוחלף בה נושא תפקיד כלשהו.  אבל מהר מאוד הם לומדים שהקבוצה ממשיכה לתפקד למרות השינויים ולכל אחד מהם תינתן במשך הזמן ההזדמנות לתת שרות, כי השרות הוא אחד הכלים החשובים באו.איי. ולכן הוא חלק מההחלמה שלנו.

קורה גם בקבוצות מסוימות או בגופי השרות של או.איי. שאין מספיק מתנדבים המוכנים לקחת על עצמם תפקיד, דבר הנובע כנראה מהפחד לקחת אחריות שדורש התפקיד ו/או מכך שייכשלו במילוי תפקידם, אבל לפי המסורת השניה עלינו לעשות רק את עבודת השטח, את התוצאה אנו מוסרים בביטחון לכוח העליון האוהב שלנו, המספק לנו את כל המשאבים שאנו זקוקים להם.

לסיכום, כאשר אנו במקום לריב, לכעוס, לנדנד, להפעיל כוח או לתת פקודות מוכנים לשתף פעולה עם ההחלטות שעזרנו לקבלן ולקיים כל החלטה שלוקחת בחשבון את הצרכים שלנו וכאשר אנו מבטאים את צרכינו ושאיפותינו בדרך בוגרת, מתייחסים לכל אדם ומאזינים לכל אחד בקפידה, הרצון האוהב של אלוהים מבטא את עצמו דרך קבוצות או.איי.

כך למעשה מתחברים שלושת המושגים של מסורת זו. אלוהים מדבר אלינו דרך מצפון הקבוצה ונותני השרות שלנו (המשרתים שזכו לאמון) מבצעים את החלטות מצפון הקבוצה. "החוקים" שעל פיהם מתנהלות קבוצות או.איי. בכל העולם.

מהו מצפון הקבוצה?

מצפון הקבוצה אינו זהה לשלטון הרוב, מאחר ובמצפון באה לידי ביטוי אחדות הקבוצה עליה דובר במסורת הראשונה, כי כאשר כל אחד מאיתנו מוותר על הרצון העצמי שלו נוצר בינינו קשר מיוחד במינו, שאינו קיים במקומות בהם יש שלטון רוב.
במצפון הקבוצה אנו מבטיחים את זכותו של כל חבר בקבוצה להשתתף בדיונים ואנו מאזינים בקפידה לכל דובר עם ראש פתוח, אפילו שדבריו אינם מקובלים עלינו או אפילו אם הוא במיעוט, אין למנוע מאף אחד הרואה עצמו כחבר הקבוצה לדבר או להצביע, כי במסורת השלישית שלנו כתוב ש"הדרישה היחידה לחברות באו.איי. היא הרצון להפסיק לאכול באופן כפייתי."  ולכן אין להתנות זכות הצבעה לאנשים האוכלים בכפייתיות כי דעתם אינם צלולה. אם נמנע מחלק מהחברים לדבר או להצביע, פירושו שאנו מונעים מהם חברות בקבוצה. על החברים הוותיקים בתוכנית מוטלת האחריות להתחלק עם האחרים במה שלמדו. גם אם לעתים הם יאמרו דברים שאינם פופולאריים, או יגידו עליהם שהם לוקחים שליטה בגלל הוותק שלהם, או שהם יפחדו לגרום לזעזועים בקבוצה, הם חייבים להתחלק בידע שלהם וכולנו צריכים להקשיב לניסיון שלהם, למרות שאיננו חייבים להסכים איתם.

לפי המסורת השנייה, אין מי ש"מפסיד" בהצבעת מצפון הקבוצה. אנו יכולים להתאכזב או לכעוס כאשר דעותינו שונות מהחלטת הקבוצה, אך לבסוף אנו מבינים שהתוצאה הייתה טובה עבורנו ועבור או.איי. וכולנו מנצחים כאשר אנו עושים רצון אלוהים. לא כל ההחלטות שלנו יהיו חכמות ומעשיות, לפעמים נעשה שגיאות ונהיה חייבים לחפש פתרונות טובים יותר. צריך לחפש פתרונות טובים יותר, אך צריך לזכור שתמיד נוכל לעשות מצפון קבוצה חוזר, תמיד נוכל ללמוד מהשגיאות שלנו וניווכח לדעת שלעתים קרובות מוביל אותנו אלוהים דרך הטעויות שלנו.

> חזרה ל-12 המסורות