המסורת הראשונה

המסורות הן למעשה "החוקים" שלנו שעל פיהן מתנהלות קבוצות או.איי. בעולם כולו ולמרות שאין לנו שום אמצעי אכיפה לאכוף את שמירת המסורות, אל נשכח  שהמסורות שומרות עלינו ועל אחדותנו.

מסורת הראשונה:

"טובתנו המשותפת קודמת, החלמה אישית תלויה באחדות או.איי."

רבים מחברינו לא היו חיים היום ללא קבוצות או.איי.  כאן המקום היחידי בו מצאנו החלמה מהמחלה ההרסנית של אכילת יתר כפייתית. לפיכך, אחדות או.איי. היא שאלה של חיים ומוות עבורנו ועלינו לשמור עליה בכל מחיר.

לא תמיד קל לשמור על אחדות או.איי. כי הרי אנו קבוצת אנשים הבאים מרקע שונה, גיל, משקל, מצב כלכלי ומשפחתי שונים ולמעשה אין לנו הרבה מן המשותף פרט לאכילה הכפייתית שלנו.  אנו כבני אדם בעלי דעות שונות חושבים פעמים רבות שעלינו לשכנע ולכפות את דעותינו על האחרים. אך כדאי לנו לזכור כי לא לכולנו יש את אותה תוכנית אוכל ולא כולנו עובדים באותה צורה את תוכנית ההחלמה שלנו. יש מגוון רב של תוכניות אוכל וצורות רבות לעבודת התוכנית ועלינו לכבד את הגישה של האחרים גם אם היא אינה מקובלת עלינו.

למעשה, המסורת הראשונה עומדת על קוצו של יוד, כי המדובר פה באחדות ולא באחידות, לכן איננו חייבים להסכים בכל נושא הקשור לפעילות החברותא.

למעשה, אי הסכמות מתעוררות לעתים קרובות ועלינו למצוא דרכים לפתרונן מבלי לפגוע באחדות החברותא שלנו.  עלינו ללמוד שלמרות חילוקי הדעות בינינו, אנחנו עדיין מאזינים לאחרים במחשבה פתוחה, ממשיכים להיות חברים תומכים ולומדים לבטא את עצמנו מבלי להתעקש שכולם חייבים לעשות את הדברים בדרכנו.

לסיכום, המסורת הראשונה של האחדות מזכירה לנו אמת חשובה, איננו לבד יותר, אנו מחוברים לחברינו בני האדם.  בריאותנו הרגשית והרוחנית תלויה בבריאותן של מערכות היחסים שלנו.

מחלת האכילה הכפייתית שפעם כל כך בודדה אותנו, הובילה אותנו לאו.איי.   כאן אנו לומדים ליצור קשר עם אנשים אחרים בדרכים שיזינו אותנו כאשר אנו מחלימים יחדיו.

> חזרה ל-12 המסורות