הכלים של התוכנית

פגישות  

יש הרבה סוגי פגישות באו איי:פגישות נושא ,פגישות  HOW,פגישות רגילות,סדנאות,מרתונים  ופגישות פתוחות

פגישה רגילה- פגישה בה מנחה אכלן כפייתי  ,לאחר שעבר תהליך החלמה במישור הפיזי,הרגשי והרוחני,כרבע שעה מנסיונו.

פגישת נושא- היא פגישת לימוד התכנים של או.איי(צעדים,מסורות,כלים וכו')

פגישת HOW- פגישה שמתנהלת גם על פי 12 הצעדים,עם תכנית אוכל מדודה ושקולה.

סדנה- פגישות הכוללות עבודת כתיבה על נושאים שונים מהתכנית.

מרתון- מפגשים יותר ארוכים בין 3 שעות ל-6 שעות ,כולל סופי שבוע,ובהם יש הנחיות על פי נושאים שונים בפאנלים של 2 -3 מנחים.

פגישה פתוחה- פגישה זו פתוחה לא רק לאכלנים כפייתים,אלא גם לאורחים ואנשי מקצוע.

רובנו מוצאים לנכון לשלב בין סוגי פגישות שונות,על מנת לקדם את החלמתנו.

לא ניתן לעבוד את התכנית ב"שלט-רחוק".אמנם "פגישה"היא רק כלי,מומלץ על  המאמנים לעודד מאומניו ללכת  לפחות לפגישה בשבוע,ורצוי אף יותר.

כל הרעיון של תכנית או.איי היא תמיכת החברותא,כל הצעדים והמסורות כתובים בלשון רבים,ואכן הפגישה היא מקור תמיכה עצום.

הפגישות נותנות לנו כח ,נסיון ותקווה,מקור להזדהות,למידה לצורך שינוי,הפלת "אסימונים", לימוד יכולת הקשבה ונתינת שירות שעוזרים לצאת מהריכוז העצמי שלנו,יצירת גבולות שאנו כל כך זקוקים להם ,ותמיכה בתוך ומחוץ לפגישה,באמצעות שיחות הטלפון.

רבים מאיתנו מרגישים בפגישות או.איי ש"הגענו הביתה",יש מי שמבין אותנו,כי חווה את אותם דברים,וכאן מצאנו במה  להתחלק באומץ ולבטא מחשבותינו,רגשותינו והתנהגויותנו.

מכיוון ש"אכילת יתר כפייתית היא עסק מבודד,ההחלמה שלי והחיים שלי תלויים במשהו שאפשר למצוא רק בפגישות או.איי-מגע עם עוד אכלני יתר כפייתיים מחלימים.

בספר "להיום", (בתאריך 29.2).כתוב  שהדרך הטובה ביותר שאנו יכולים לעזור לאכלני יתר כפייתים אחרים,היא שנלך לפגישה גם כשלא מתחשק לי,כלומר זה רצונו של כח עליון מאיתנו.

משפט מעצים אחד ששמענו,חיבוק אחד שקיבלנו ,הבנה כלשהי שקבלנו כל אלה מקדמים אותנו לעבר השחרור מאכילת היתר הכפייתית.

עלינו ללכת לפגישות עוד ועוד,ולשאול עצמנו מה אני יכול לתרום לפגישה ולא רק מה אני יכול לקחת ממנה.

האם אתה הולך קבוע לפגישה מסויימת ומתחייב בה לשרות?

האם אתה השבוע יכול להוסיף עוד פגישה פרט לפגישות הקבועות שלך?  

מאמן

אכלן כפייתי שעוזר לחבר אחר בעבודת התוכנית

כבר מן הפגישה הראשונה,אנו נחשפים לכלי בעל דרגת חשיבות גבוהה ביותר בחברותא והוא הכלי שנקרא מאמן.
מאמן הוא חבר או.איי שהודרך על ידי מאמן אחר כיצד לעבוד את תכנית שנים הצעדים,ושתים עשרה המסורות בשלוש רמות ההחלמה:גופני,רגשי ורוחני,ומעביר אותו לאכלן כפייתי אחר שמבקש ו"רוצה את מה שיש לו".
מאמן עובד וחי כמיטב יכולתו את התכנית,נמצא בהמנעות ומתחלק במסר זה של כח נסיון ותקווה עם מאומניו. על ידי כך מחדש המאמן ומאשר את ההחלמה שלו עצמו.
"אנו עושים יחד את מה שלא יכולנו לעשות לבד"…
כאשר אנו מחזירים את מה שקיבלנו אנו מחזקים את הקבוצה ואת או.איי בכלל.
כמאמנים ,אנו מאזינים,תומכים ומגלים הבנה.
תפקיד המאמן אינו בא להחליף תפקידם של אנשי מקצוע כמו מטפלים,רופאים דיאטנים וכו'.
אין התקדמות וצמיחה בתכנית ללא סיוע ותמיכת מאמן,ועם ההתקדמות בתכנית הצעדים,על כל מאומן להיות גם מאמן,וכך השרשרת הולכת וגדלה ,הולכת ומתחזקת.
המאומן מזכיר תמיד למאמן את התזכורת המשמעותית ביותר,שאנו עלולים בכל רגע לחזור לאכילה כפייתית,ועצם מחויבותנו למאומן,שומרת פעמים רבות את המאמן,בהמנעות והחלמה,כי עלינו לשמש "מסר חי",ולהיות כלי לשליחותו של אלוהים.
אנו לומדים לאמן דרך האימון שקיבלנו אנו,עם הלמידה האישית והפן האישי שלנו.
המאמן עוזר לנו להבין את התכנית,להבין את עצמנו,להכיר את החומר הכתוב,להתקדם בחשבון הנפש לשם למידה ומסע הכרות עם עצמנו,דרך ספרות או.איי ודרך נסיונו.
חשוב מאוד שהמאמן רוב הזמן יוביל המאומן דרך התכנית ויהיה נאמן לכתוב.
המיוחד באו.איי שאין אחידות.
יש סוגי מאמנים שונים,סגנונות אימון שונים,שעות אימון שונות,התחלת אימון בשלבים שונים של עבודת הצעדים,מספר מאומנים שונה,זמן אימון שונה ועוד.
על המאמן לזכור שדרישותיו כלפי המאומן צריכות להיות מאוזנות ,שעליו לשמש דוגמא כי המסר שלו יעבור הלאה למאומניו שיהפכו למאמנים,ולכן מוטלת אחריות על המאמן לחזק את שרשרת ההחלמה בשלושת המישורים,כי כך ינהגו ההולכים אחריו.
על המאמן לזכור שהחלמת המאומן אינה תלויה בו,אלא בנכונות של המאומן לעבוד ולחיות את תכנית הצעדים.
פעמים רבות מאומנים יעזבו אותנו,או נאלץ לעזוב אותם,כי כתוב בספר הגדול שאל לנו לבזבז זמן על אלה שאינם רוצים לעבוד תכנית,ולהעניק את זמננו לאלה ביננו שנכונים ויש להם תשוקה להחלמה.
"מצא מאמן שיש לו מה שאתה רוצה ושאל אותו כיצד השיג זאת",אבל לפני כן תשאל את עצמך ,האם אתה מוכן לעשות מה (לא כמו)שהמאמן שלך עושה ?
ככל שרמת הכנות שלנו,הכניעה ופיתוח קשר מודע עם כח עליון ילכו ויתעצמו,כך נגד ונתעצם בהחלמה.
לא נחלים אבל נקבל הקלה יומית כאמור רק ליום אחד.
האם יש לך מאמן? האם יש לו מה שאתה רוצה? האם אתה מאמן?
האם אתה כן עם עצמך? האם אתה כן עם המאמן שלך? האם אתה מקבל המלצותיו?

הספרות ככלי מקדם החלמה

הותיקים בינינו זוכרים את שנותיה הראשונות של או.איי בהם כמעט ולא היתה ספרות מתורגמת.
ככל שאו.איי ישראל צמחה וגדלה כן תורגמו עוד ועוד ספרים, חוברות מידע, חוברות הדרכה, סיפורים אישיים חוויתיים ועלונים. אין ספק שהקמת בית או.איי תרמה תרומה נכבדה וזרז לתרגום ספרים רבים. ועל כך התודה העמוקה.
הספרות משמשת כעמוד האש ועמוד הענן.
לא ניתן לצמוח ללא למידה, ללא הידע שמחלחל פנימה ואט אט עוזר לנו ליצור שינויים בחשיבה,
בגישה לחיים, בגישה לאוכל, שיפור מערכות יחסים ומענה לשאלות מציקות.
דרך הספרות אנו מגלים הבנות חדשות, מעמיקים את הידע שלנו, רוכשים כלים חדשים,
לומדים את עקרונות הצעדים שאט אט אנו לומדים לחיות לאורם  והופכים להיות אנשים טובים יותר
על מנת לשמש מסר חי וכלי לשליחותו של האלוהים.
הכרת הספרות נותנת מענה וכיוון להתלבטויות שלנו, לפתרון קונפליקטים, לסימני השאלה
ולתשובות שיתנו מענה גם למאומנים שלנו.
דרך הספרות אנו לומדים להכיר את עצמנו,לתקן את דרכינו ,לטפל בשלוש היבטי המחלה.
הספרות היא מורה הדרך שלנו, המצפן שלנו, האמצעי דרכו נרענן את זכרוננו שהתעמעם עקב האכילה הכפיתית.
לאט לאט כל הביטויים שנתקלנו בספרינו הופכים להיות חלק מאיתנו ואנו סוף סוף לומדים לקחת אחריות על עצמנו ועל חיינו.
ככל שנקרא יותר בספרות שלנו נגלה עומקים אין סופיים של הבנה שיתרמו להתלהבותנו, לפעולותינו ולהצלחתנו.
המילים מקבלות משמעות והסיסמאות  היפות קורמות עור וגידים.
אין צמיחה ללא קריאה חוזרת ונשנית בספרות או.איי.
ללא הספר הגדול, איך נכיר את טבע מחלתנו, את המשותף לכולנו? את הפתרון וההקלה ליום אחד?
ללא ספר הצעדים כיצד נלמד הזדהות מהי, כיצד נלמד להכיר את עצמנו ונטפל בעצמנו?
ללא הספר להיום, כיצד נחרוט שוב ושוב את אותם משפטי מפתח שיוצרים את השינויים שבנו?
ללא ספר ההמנעות כיצד נמצא את האנשים התאומים לנו למחלה ולהחלמה?
ללא המסורות כיצד נוכל להעמיד את העקרונות לפני האישיות? כיצד נבין את עקרון האנונימיות?את עקרון אחדותנו.
ללא חוברות המידע,חוברות השאלות,העלונים,אין באפשרותנו לפתח הבנות ולתת תשובות.
כחברים באו.איי וכמאמנים מוטלת עלינו האחריות להמליץ קודם כל לעצמנו ואחר כך לאחרים
לקרוא במחזוריות אינסופית את ספרות או.איי ולשאול את עצמנו:
מתי קראתי לאחרונה בספר הגדול? האם אני קורא כל יום מספרות או.איי?
אילו ספרים אני קורא נכון להיום? האם רכשתי את מגוון ספרות או.איי? האם אני נעזר בה?
האם אני ממליץ עליה לחדשים ,למאומנים?
לסיכום:
לספרות ערך מוסף עצום ומרכזי להתעוררות הרוחנית שלנו,לשחרור מהאכילה הכפייתית,לפיתוח תובנות וליכולת ליישם את הידע הרב שאנו צוברים מדי יום ביומי.
זה לא מובן מאליו שאו.איי ישראל עשירה במגוון ספרות מאושרת ועדיין לא נס ליחנו ומעת לעת על פי מצבה הכספי של או.איי, מתורגמים עוד ועוד עלונים וספרים. כן ירבו!והגית בו יומם ולילה!
איזה ספר אני לוקחת לידי עכשיו….

שרות
לפי המסורת החמישית, העברת המסר לאכלן כפייתי שעדיין סובל היא המטרה העיקרית של כל קבוצת או.איי.
ההתחייבות לשירות גורמת לנו להרגיש חלק מהחברותא, לחזק את ההחלמה שלנו ולחזור תמיד לפגישוֹת ולתוכנית.
כל שירות מוסיף איכות להחלמה שלנו: לסדר כסאות לפני הפגישה, לאמן, לשוחח עם חברים חדשים, או למלא תפקידים אחרים בקבוצה כמו: מזכיר, גזבר וכדומה.
אפשר למלא תפקידי שירות מעבר לרמת הקבוצה, כנציג לקבוצת הקישור המורכבת מנציגי הקבוצות באזור מסוים, או במרכז השירות הארצי (מש"א), הנותן שירות ל-או.איי. בארץ כולה.
בעלי התפקידים נבחרים על-ידי הקבוצה לפרק זמן מוגדר.
היותנו גוף עצמאי מחייב אותנו לדאוג בעצמנו לכל צרכינו, לכן האחריות לקיום או.איי. תלויה בכל אחד מאתנו ובנכונות שלנו לתת שירות.
עצמאות זו באה לידי ביטוי גם במישור הכלכלי, כאמור במסורת השביעית: "עַל כָּל קְבוּצָה לָשֵׂאת אֶת עַצְמָהּ לַחֲלוּטִין וְלִדְחוֹת תְּרוּמוֹת מִבַּחוּץ".
התרומות שלנו מקיימות את הפגישה ומכסות את התשלום עבור: שכר-דירה, נסיעות, מנחים, שתייה, או עבור צרכים אחרים של הקבוצה.
באחריותנו גם להשתתף בהוצאות הכספיות של או.איי., המשמשות את כל החברותא של או.איי., כגון: עיתון, דפי מידע ודפי פגישות, איוש קווי טלפון וקשר עם או.איי. בעולם.
על-ידי השירות אנו מחזירים את מה שניתן לנו בנדיבות כה רבה.

  הימנעות 

 "הימנעות באכלני יתר אנונימיים היא הפעולה של הימנעות מאכילה כפייתית ומהתנהגויות כפייתיות הקשורות לאוכל, ובעבודה לקראת משקל גוף בריא או שמירתו.   

החלמה רוחנית, נפשית ופיסית היא תוצאה של חיים על-פי תכנית שניים עשר הצעדים של אכלני היתר האנונימיים."

אנו ממליצים לפנות לספרים: "ההימנעות" של או.איי. ולחוברות:  "התחייבות להימנעות","הכבוד שבבחירה", "תכנון אכילה", כדי ללמוד על ההיבטים השונים והמגוונים של ההימנעות.